Halacha2goThe one minute halacha

מי מדבר למלאכים?

ברכות ס, ב. והובא להלכה ברי״ף שם. רמב״ם תפלה פ״ז ה״ה. רא״ש שם פ״ט סכ״ב. טואו״ח ס״ג. אבל בב״י הביא בשם אבודרהם (ושם בשם דב״ש. וי״ג רב״ש. וי״א שהכוונה לריב״ש) שלא לאומרו רק יר״ש וחסיד. וכ״כ בב״ח שם. וכבר כתב כך בס׳ הבתים בית תפלה ש״י ס״א בשם יש מי שאומר. וסיים עלה: ולא נתברר לי. ובכוזרי מ״ג סי״א: שאומר החסיד וכו׳ התכבדו כו׳. וכ״ה בשו״ע ס״ג ס״א שעכשיו לא נהגו לאומרו.

ובכ״מ בשם כהאריז״ל לאומרו - ראה במח״ב כאן סק״ב. חסל״א כאן. והובא בשע״ת על אתר. ושם שי״ל שהכוונה רק ליחידי סגולה. וכ״כ להדיא באור צדיקים דיני ביה״כ שרק ת״ח ינהג כן. אבל י״א שמש״כ גורי האריז״ל היא סברת המקובלים ואי״ז סלת נקי׳ מהרח״ו, וכתבו להעיר מעץ הדעת טוב למהרח״ו תהלים כב, כ. ושם טעם מחודש שלא לאומרו, שהלואי יהיו עמנו ולא יהי׳ לנו היזק. וגם במקו״ח לר״ח הכהן כ׳ שלא לאומרו. ובככר לאדן להחיד״א ס״ב בפי׳ למס׳ דרך ארץ רבה בסופו, שבזמנינו לפי הנשמע גם המקובלים א״א אותו. וביפ״ל סק״ד: לא נהגו לאומרו אפי׳ הת״ח הנגשים אל השם המתחסדים עם קונם ומקובלים ההולכים בתורת האריז״ל. (והביא שם מש״כ כמה פוסקים שיהי׳ מה שיהי׳ הטעם, כיון שנתבטלה אמירתו מיחזי כיוהרא. ושגם המפורסם בחסידות לא יאמרנו שלא לחלק בין בנ״א). וראה מש״כ מד״ע ע״ד החסידות בכתבי רח״א ביחאווסקי ע׳ פד. וראה בארוכה בבירור שי׳ האריז״ל דס״ל שלא לאומרו בקובץ בית אהרן וישראל אב תש״ע.

וכבר הקשו (ראה מקו״ח מו״ק וארה״ח כאן. ועוד) שבכ״מ (תענית יא, א - ולהעיר שגם באבודרהם שם הובא. ושם בשם ב״ר. ובקצת גירסאות שם: בשבת. שבת קיט ב. שמו״ר פל״ב. מד״ת ויצא ג. משפטים יט. זח״א קסה, ב. הקדמת הזהר יב, ב) מצינו שמלה״ש מלוים לו לאדם ולא חילקו בדבר. וכ״ה במג״א סס״ו סק״ז בשם מט״מ סקנ״ד - והובא בשו״ע אדה״ז סקפ״ט ס״ה (במוסגר) לענין ברהמ״ז. וראה גם א״א מבוטשאטש שם - בטעם אמירת ואמרו אמן. וראה במשנ״ב שם סק״ה באו״א. וראה שו״ת רב פעלים ח״ב סי״ד, שכ״כ מד״ע. וכ״כ בשעה״כ פל״ג סק״ז (וכ״ה בשיחת ש״פ מטו״מ תשכ״א. וראה גם שם שיחת כ״א תמוז. וראה אהלך באמתך פכ״ב ס״ז) בטעם אמירת שלום עליכם לחבירו בל׳ רבים (וכ״כ במט״מ סתק״מ בנוסח קידוש לבנה. וראה גם לקט יושר ע׳ 70. מנהגי מהר״ש סשס״ד. מהר״ז בינגא ע׳ קעג (וראה הנסמן בהערת המהדיר לשם). וראה הנסמן בלקו״ש חכ״ה ע׳ 165 הע׳ 53. וראה בערוה״ש יו״ד סרמ״ב סל״ח. ולהעיר מירו׳ שביעית פ״ד ה״ג. ועד״ז גיטין פ״ה ה״י. ומש״כ במקו״ח סי׳ קי - ילה״ע שמצינו בכ״מ שבל׳ כבוד אומרים בל׳ רבים גם בלה״ק (ראה פירש״י וירא כ, יג. ס׳ השרשים לרד״ק ערך אדן. ראב״ע בראשית א, א. ושו״מ שהעיר מכ״מ בשלום רב פ״ב הע׳ מ). ועוד כמה תירוצים - בליקוטי מהרי״ח סדר ר״ח, נסמן שם בלקו״ש ע׳ 166 הע׳ 54. וראה גם הנסמן בשלום רב שם הע׳ מא. ונת׳ ע״פ דא״ח בפנים השיחה - שם ע׳ 166 ואילך. ואיידי דאתא לידן, יל״ע במש״א בליל שבת בל׳ רבים גם למלאך השני. וי״ל שהוא מצד הנימוס. או״י בבחי׳ ואהבת בכל לבבך בשני יצריך).

אמנם כן שבפי׳ מיחזי כיוהרא שבד׳ אבודרהם, כמה אופנים: שבאמת מלוים לכולם אבל ה״ז כרמות רוחא לומר כן למלאכים, ובאו״א שלכאו״א מלוים אבל מיחזי כיוהרא לומר שמלוים לשמירה ולא מחמת עדות שמעידים עליו - ראה בכ״ז מקור חיים לר״ח הכהן הובא במח״ב. שו״ת לב חיים ח״א סס״א בפי׳ ל׳ אבודרהם. וכיון לדבריו בשו״ת צי״א חט״ו סי״ד. אמנם, בב״ח ובט״ז סק״א מ׳ שלפי האמת מלוים רק ליר״ש. ועד״ז הוא בלבוש ס״א. וכ״מ בשו״ע אדה״ז מהדו״ק ס״א. [ובמהדו״ב ובסידור נשמט. ויתכן בהתאם למה שמצינו בכ״מ שלא הוסיף במהדו״ב ובסי׳ רק כשי״ב משום חידוש. או״י כעי״ז, שהשמיטו כיון שכבר נהגו שלא לאומרו].

בהקושיא מליל שבת (ועוד כיו״ב) - ראה בברכ״י בשם מהר״י קשטלץ. מנחת אהרן כלל ד סק״ב. שו״ת לב חיים שם. ולהעיר ממנהגי חת״ס ליל שבת. וראה עוד יוסף חי ויצא ס״ד. שו״ת תורת שלום הנדמ״ח סוס״ה. שיחת ש״פ מטו״מ הנ״ל. שו״ת דברי יציב או״ח סקכ״ג סק״ג.