Drinking in the Shower
In times of old it was common practice to drink water in the steamy bathhouses in order to stay hydrated. There is a discussion in poskim about when to make the brachah before drinking the water; obviously one may not make a brachah in a bathhouse, nor may one make a brachah in one building and begin drinking in another. Therefore, the halachah is as follows: One should make the brachah in the antechamber of the bathhouse and take a drink of water right away, while bearing in mind that they intend to continue drinking while in the bathhouse. The same halachah is relevant nowadays in showers or saunas; however, with the advent of indoor plumbing, most shower rooms, and even many saunas, have toilets in the room, and some people are particular not to eat or drink in a room that has a toilet in it. 323?1
ס׳ האגודה שבת פ״א ס״ו - הובא במג״א סוסי׳ קסו. ועיי״ש בפמ״ג במ״ז סק״ב. א״ר ועט״ז ומשנ״ב סוסי׳ פד. וראה הגהות מהר״ש ויטאל לשעהמ״צ פ׳ עקב. (ובמק״א - בכינוס תורה דחגה״ש תשע״ג וי״ל בע״ה בקובץ באתרא דרב- הארכנו במש״כ שם לשתות פחות מרביעית, אף שספק הוא אם השיעור בכזית או ברביעית). וראה משנ״ב סוסי׳ סב ובה״ל לשם. ומש״כ ע״ז בשו״ת יבי״א ח״ד אוח ס״ד סקכ״ו.
ובמרחץ דיחיד קיל טפי (ראה יומא יא, א). ובפרט באמבטיא שבימינו שמשתמשים בו גם לשאר דברים (ראה שו״ת מהר״ם בריסק ח״ג סל״ט. חלקת יעקב ח״א סר״ה).
וביש בו ביהכ״ס - שקו״ט אם יש דין רו״ר לאסור המאכלים שבתוכו. (ומ״מ, משום דרך ארץ אין לאכול שם - ראה באה״ט ס״ג סק״ב בשם ״מצאתי״). וראה שו״ת מנח״י ח״ג סס״ג. יבי״א ח״ג ס״א (וש״נ). הנסמן בפסקי תשובותסקע״א סק״ט.
ולכו״ע, לכתחילה יש להזהר בכל אופן. וגם בשלמי ציבור (יח, ב) כ׳ שרק בשעה״ד מותר ליטול ידיו ממים שבביהכ״ס. (וראה בקודש פנימה בקונט׳ בקודש חזיתיך שבסוה״ס ע׳ 42).
ובכ״מ כתבו לקשר להפלוגתא בחיוב נטילה ביציאה מביהכ״ס בלא עשה צרכיו. והנה, במק״א - בהסכמה לס׳ וכל מצותיך אמת (סילם, תשע״א) - כתבנו לדייק בדעת אדה״ז (סברה״נ ספי״ג) שמדינא א״צ נטילה. ועפ״ז מסתבר ג״כשאין רו״ר שורה על המאכלים שבתוכו.
אמנם, הרהמ״ח שי׳ (שם בפנים הס׳ - ע׳ 106) כתב להעיר בדברינו, מד׳ הפוסקים (ראה פמ״ג בא״א ס״ז סק״א. א״ר סרכ״ז סק״ו) שהסבירו שגם מצד הכניסה לביהכ״ס חייב בנט״י מדינא, אלא שהרו״ר אינה מעכבת מלברך, יעו״ש. ואנכי על משמרתי אעמודה, שאאפ״ל כן בדעת אדה״ז - שהרי בדברינו שם צויין גם למש״כ אדה״ז בסי׳ קס ס״ו, ושם מוכרח שטעם הנטילה הוא רק משום הנגיעה במקום הטינופת, ומעתה עכצ״ל כן גם בסברה״נ. (ואם כיבסדר נט״י לסעודה כ׳ אדה״ז בל׳ ״היוצא מביהכ״ס או שנגע במקום המטונף״ - עכצ״ל שכוונתו בבבא קמייתא לעשה צרכיו הגדולים). וראה גם בשו״ת מהר״ם בריסק הנ״ל שהכריח בראיות מוכיחות בפי׳ ד׳ המג״א (וממילא בד׳אדה״ז שהעתיקו) כנ״ל. ועוד דברים בגו, וכמו שהעיר בשו״ת אפרקסתא דעניא ח״א סוסי׳ קלג, שכמה מהמחמירים בנו דבריהם ע״ד הזהר (בהקדמה - י, ב), ופירשו בכוונת הזהר שהכוונה מצד גוף הכניסה לביהכ״ס (ראה בארוכהבהנסמן במאסף לכל המחנות ס״ד סקצ״ג). והרי בזהר מפורש שרו״ר מעכב גם מלברך (ראה בהגהות דרך אמת לשם).
אבל, האמת יורה דרכו, שגם בפי׳ ד׳ הזהר כתבו כמה שהכוונה כמ״ש הפוסקים, שחייב רק בעשה צרכיו או שיפשף - ראה בהיכל הקודש ס״ג. שו״ת לב חיים סע״ב. שו״ת אפרקסתא דעניא שם.
וקצת יש להוכיח שכ״ה גם דעת אדה״ז, דהנה במג״א ס״ז סק״א הביא מהיכל הקודש (שם) שהוכיח מזהר הנ״ל שבביה״כ צ׳ ג״פ. ודחאו שרו״ר דביה״כ שאני מרו״ר שחרית, עיי״ש. (ראה לבו״ש שם. ובמחה״ש כפה״נ לא ראה ד׳הזהר בפנים). וראה ג״כ במג״א ס״ד סקי״ז. וכ״ה בסידור אדה״ז ד״ה אם עשה. ולא מסתבר לומר שהמג״א (וממילא - אדה״ז) פליג בתרתי עמש״כ בהיכל הקודש. ומדהזכירו ש״מ דס״ל כוותי׳ בהא. ועפ״ז כצ״ל גם בפי׳ ״היוצאמביהכ״ס״ שכ׳ אדה״ז בס״ד סי״ח (וא״צ לדחוק שהכוונה ביוצא מביהכ״ס ולא עשה צרכיו שם). [ולהעיר מהל׳ באג״ק ח״ח ע׳ ריב].