Halacha2goThe one minute halacha

פרטי דיני איסור מלאכה - בשו״ע אה״ע סס״ד ס״א. ובנו״כ שם.

ובספרי המלקטים, נאספו כל העדרים, ליקוטי בתר ליקוטי בכ״ז. וא״צ בהעתקת דבריהם, שניות מד״ס, ולא אמרו רבנן בכפיל״א. אלא שמקום הניחו לנו בכמה פרטים להעיר בזה, כדלקמן:

בנוגע להכלה - ראה פירש״י כתובות מז, א ד״ה הא. ול׳ היש״ש כתובות  פ״ק סי״ב: אסור במלאכה הוא והיא. ויש שהביאו מד׳ המאירי (ריש כתובות בד״ה ונשוב לביאור) שכ׳ שבבתולה אסור במלאכה כל ז׳. ושגו ברואה שכוונתו לחתן הנושא בתולה.

[ומש״כ בסוכת שלום יצחק, הובא באוצה״פ שהחתן דומה למלך ולא הכלה (וכ״כ בכמה ספרי דרוש) - הנה, יש שכתבו להיפך שלפ״ז גם היא אסורה במלאכה שדומה למלכה, ראה חינא וחסדא עמ״ס כתובות ח״ב (צט, ב). שו״ת זכר יהוסף סנ״ב ד״ה ואולם. ואכן בכ״מ להדיא שהכלה  דומה למלכה - ראה חדא״ג מהר״ל ב״ק לב, א. וכ״ה בכ״מ. וע״פ דא״ח - ראה ד״ה לכה דודי תרפ״ט].  

מחילה: נחלקו הפוסקים אי מהני מחילתה, ראה נו״כ השו״ע (ב״ש סק״א. ח״מ סק״ב. המקנה שם. ועוד) שכ׳ לדייק שאי״מ. 

והנה מש״כ כמה אחרונים (והועתקו דבריהם בכ״מ) שבמוחלת וגם עושה מלאכתו בצינעא מותר במלאכה לכו״ע, שממנ״פ ולכל הטעמים (דומה למלך, ושצריך לשמח אשתו) אי״ב איסור - הנה בכמה פוסקים שגם לטעם שאיסור מלאכה היא לטובתה, בכדי לשמחה,   אין בידה למחול (ראה טיב קדושין סק״א. חזינא וחסדא ח״ב ק, א). 

והנה נחלקו הפוסקים בנוגע למלאכת דבר האבד. ואכ״מ. וראה דע״ק יו״ד סשמ״ב ס״א דמסתברא דלא חמירי מחוה״מ בשום אופן. ובאמת, כ״ה כבר בשו״ת שאילת יעב״ץ ח״ב סי׳ קפה. ובשו״ת לבו״מ אה״ע מהדו״ת סנ״ו: מסתברא כמו יו״ט של רגל. (וראה שו״ת שבה״ל ח״ח סרפ״ב. ועיי״ע ח״ו סר״ו סק״ב. ח״ט סרע״ד. צי״א חי״א ספ״ה. ועוד). 

ולפ״ז, בהשקו״ט בכיבוס ותספורת (ראה פת״ש סק״א משו״ת מהריב״ל ח״ג סוסי׳ עב. אלא שבמהריב״ל כ׳ כן רק בדעת הראב״ד (ולא קייל״ן כוותי׳), ורק בדרך אפשר. וראה שכנה״ג יו״ד סשמ״ב בהגב״י סק״א שהמנהג הפשוט להסתפר), כיון שאינו אסור מצ״ע בחוה״מ כ״א שלא יכנס כשהוא מנוול - אין לאסור. וכש״כ נטילת צפרניים.

ועפ״ז י״ל כן גם לגבי נהיגה שהתירו בצרכי המועד. (וראה שו״ת תשוה״נ ח״א אה״ע סתשנ״ד מטעם אחר). וכן בנוגע לכתיבה, הנה כתיבת אגרות של שאלות שלום וכיו״ב מותר מדינא בחוה״מ ואינו אסור כ״א מחמת מנהג. ועוד שגם המלך עוסק בכתיבה. ויש שכתבו לאסור. ופוק חזי מאי עמא דבר. 

מלאכה שאי״ב טורח - שו״ת שאילת יעב״ץ שם (לענין קריעה). ובאו״א קצת, בפסקי יד דוד (אישות פ״י ה״ה) 

שלא אסרו כ״א מלאכה של טורח הרבה ואי״ב שמחה, אבל מלאכה של שמחה מותר. ומדבריו מ׳ שכ״ה גם כשהיא של טורח.

וראה הנלקט בפרדס אליעזר נישואין ח״ו ע׳ רסה ואילך.