May I name my child after a non-observant parent?
The halachah is that “Lo maskinan bishmayhu” of reshaim (one may not name someone after a wicked person), since the fate they deserve is that their name be forgotten. Often, however, this halachah presents a conflict to baalei teshuvah who nevertheless wish to honor their non-observant parents’ memory by naming their children after them.
The halachah is that naming their children after their parents is permissible, in view of the following:
Today’s non-observant Jews generally have the status of tinokos shenishbu (lit. children who were captured, i.e. they are non-observant through no fault of their own).
Death constitutes a measure of kaparah (atonement) for the deceased parents.
Naming a child after their parent (or even a grandparent) is being done specifically in order to fulfill the mitzvah of kibbud av va’eim (honoring one’s parent).
However, one might want to add another name in cases like these. It should also be noted that this exemption would not apply to naming one’s child after other non-observant relatives, unless one has in mind that the name is also being given in memory of an observant person with the same name. #486?
יומא לח, ב. ובפירש״י שם ד״ה דלא: לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע. וראה ב״ר מט, א. ולהעיר שבשו״ת מהר״ם פדוואה ספ״ז מ׳ קצת שהוא דאורייתא.
והנה, סתימת הפוסקים שהוא ענין של איסור. וכן הובא בכ״מ להלכה בנוגע לדיני שמות אנשים ונשים ליישב כמה מילתא דתמיהא. (אבל מש״כ בב״ר הנ״ל שעובר בעשה - היינו לענין אחר, כשאינו מקללו. משא״כ בהקריאה בשמותם הל׳ ״שמעת מימיך אדם קורא״. וכל׳ פירש״י (משלי י, ז) אין אדם חפץ. אבל מסתבר שאם מחוייב לקללו כש״כ שאין לקרוא על שמו. ואדרבה, לכמה דעות אין איסור בעצם ההזכרה של שמו - ראה בשו״ת הרמ״א סמ״א. יוסף אומץ סי״א). וכ״מ גם מד׳ התוס׳ (כאן, וכן בכ״מ בש״ס) שטרחו ליישב כמה שמות שבדחז״ל בכמה אופנים. (ומצינו בכ״מ שכתבו הראשונים גי׳ אחרת מה״ט, ראה לדוגמא רשב״ם ב״ב סז, ב וראה תורת חיים לשם).
וכ״כ בלשון איסור, בשו״ת מהר״י ברונא סי׳ קא (הובא בשו״ת מהר״י אסאד או״ח סקצ״ט בהגה מבהמ״ח). וראה חדא״ג מהרש״א תענית כח, א. וכן מוכח בשו״ת חת״ס ח״ב אה״ע סכ״ה. מהר״ם שיק יו״ד סקס״ט. וראה פת״ש יו״ד סקט״ז סק״ו שאסור משום סכנה. וראה מש״כ בשיח השדה (להגרח״״ק) בסוף קונט׳ שער המלך. ולא העיר מכהנ״ל. וראה בארוכה נופת צופים יומא סי׳ ט.
ומפורש בנוגע ליתן לבנו שם אחר אביו שהוא רשע - שו״ת בנימין זאב סר״ד. (ואולי יל״פ בכוונתו (בדוחק) שהבן לא יעלה לתורה בשם אביו, וקאי אדסמיך לי׳).
ובטעמא דמילתא האריכו בכ״מ. וראה האמונה והבטחון להרמב״ן פי״ט. ועיי״ע מעבר יבק מאמר שפ״א פי״ב.
[ולהעיר מהשקו״ט בנוגע לשמות הסדרות (קרח, בלק) - ראה לקו״ש ח״ח ע׳ 115 ואילך. חי״ח ע׳ 191 הע׳ 49. חכ״ג ע׳ 166 ואילך. חכ״ח ע׳ 274 ואילך. סה״ש תשמ״ח ח״ב ע׳ 500 ואילך. תש״נ ח״ב ע׳ 528 ואילך. ובכ״מ בשיחות קודש. ובכללות הענין - ראה לקו״ש ח״ה ע׳ 42 ואילך (ע״פ פשש״מ)].
אבל כשהוא גם שם של צדיק לית לן בה - ע״פ תוס׳ שבת יב, ב ד״ה שבנא. יומא שם ד״ה דלא. כתובות ד״ה שני. ובכ״מ. וראה שו״ת המבי״ט ח״א סרע״ו (ושקו״ט בדבריו בשה״ג להחיד״א מערכת גדולים ערך מר רב אברהם גאון. שו״ת יוסף אומץ (להנ״ל) שם). שו״ת הרמ״א סמ״א (בשם המשותף לרבים). פנ״י כתובות קד, ב. וראה הגהות רעק״א יו״ד סרס״ה ס״א. שו״ת מהרי״א הנ״ל. (וראה בחי׳ הפלאה כתובות שם - בשם פלאי). וראה שד״ח כללים מערכת ז כלל ז באורך.
וד״ז הוא במכ״ש ממש״כ בפנ״י (כתובות שם) שאם אין השם מורה על רשעות לית לן בה. ועד״ז הוא בשו״ת בשמים ראש סי׳ קצ. וראה בהגהות כסא דהרסנא שם (ואכ״מ בנוגע לסמכות ס׳ הנ״ל. והעיר מזה בשה״ג שם. ובשו״ת הצ״צ אה״ע ח״א סנ״ה סק״ג שאין לסמוך עליו אם לא כי חיך יטעם אוכל. וראה עוד שם סשכ״ב סק״ד. או״ח ס״ה סק״ב. ולהעיר ממש״כ בשו״ת אה״ע סע״ה ד״ה והנה. פס״ד או״ח סרמ״ג ד״ה שם בענין). וראה עוד בשה״ג להחיד״א שם. שו״ת יוסף אומץ שם.
וזהו בנוסף לסברת החיד״א (שו״ת יוסף אומץ שם) שבשם הכתוב בתורה אין איסור בדבר. אבל ראה לקו״ש חכ״ג ע׳ 166 הע׳ 11. ושם (ע׳ 167) שבמזכיר באופן של חשיבות - שכ״ה בנדו״ד - אסור.
אלא שכ״ז רק ברשע גמור - ראה פסקי תוס׳ סוטה אות כ. והובא בהגהות מהרש״ם יומא שם. ועפ״ז יש ליישב מש״כ בס״ח סתש״ב בתור מילתא דחסידותא.
ובנדו״ד, יש להוסיף סניף להיתר עפמש״כ ברמ״א או״ח סקל״ט בנוגע לעלי׳ לתורה בשמו כשמתבייש. (אבל התם שאני, שאינו רק מזכיר שמו, וכבשו״ת הרמ״א ובשו״ת מהר״ם פדוואה הנ״ל). ובביהגר״א לשם - משום איבה. וראה שו״ת משנה הלכות ח״ד סקי״ד - משום שלום מלכות.
וראה זה חידוש בנוגע לשם כינוי - תורת חיים עירובין נג, א (בנוגע לנמרוד). וכעי״ז בשושנים לדוד יומא פ״ג מי״א (בנוגע למיכה). וכבר קדמו במדרש אליהו לבעל שבט מוסר דרוש א (סעודת הצדיקים). (ובשד״ח דלקמן השיב על דברי השושנים לדוד. ולא שת לבו שעד״ז הוא בתורת חיים). וראה עד״ז בפנ״י כתובות שם (בנוגע למרגלים).
ובשינוי קל - לית לן בה (כ״מ בתוס׳ יומא שם בנוגע לשם אבישלום. ועד״ז בתוד״ה רבה - מגילה י, ב. וראה סדה״ד ח״ב מערכת ר׳ חייא בר טיטוס. גליוני הש״ס יומא שם ולירו׳ ברכות פ״ג ה״ד. וראה כוכבי יצחק ירו׳ שם. וראה ברית אבות פ״ח אות מה. וכעי״ז בשו״ת חת״ס הנ״ל).
וראה בכ״ז בשד״ח מערכת הרי״ש כללים כלל מ״א. הנסמן בס׳ זיו השמות פכ״ה.
ולעניננו - ראה שו״ת משנה הלכות ח״ו סרנ״ג. קובץ מבית לוי יו״ד הל׳ שמירת גו״נ דיני קריאת שם ס״ד. (ע׳ קכז). שו״ת יעלת חן (אוהב ציון) ח״א יו״ד סי׳ י. ועוד.
ומש״כ שם להקל לאחר מותו - ילה״ע שבמובן מסויים חמור יותר, ראה ב״ר שם.
ומש"כ הנ״ל לכוון ע״ש צדיק - כפה״נ הוא לרווחא דמילתא, שהרי מעיקר הדין סגי בכך שהוא שמו של צדיק ג״כ, וכנ״ל. ואולי, מטעם שקוראו להדיא ובכוונה ע״ש אביו, וגרע טפי (ועדמשנ״ת בלקו״ש חכ״ג שם, ונז׳ לעיל, בנוגע לשם הכתוב בתורה, שכשנותנו בכדי להחשיב שם הרשע חמור יותר).
ולהעיר מדוגמתו (והפכו) בנוגע לשמות נשיאי ישראל, שמצינו באג״ק אדמו״ר מוהריי״צ ח״ט ע׳ ריד שלא לכוון בנתינת השם גם ע״ש אחרים הנק׳ בשם זה, שאין מערבים בין קודש לחול. (אבל במק״א מובא שלא לצרף לשמות הנשיאים שאר שמות - ראה אג״ק חי״ב ע׳ רטו. ולהעיר ממש״כ באג״ק (שם ע׳ קפה) שידוע ע״פ נגלה שבשני שמות (משני אנשים) ה״ז בגדר שם חדש לגמרי).