Vocalizing Hashem’s Name
The common enunciation of Hashem’s Name (yud-hei-vav-hei) when reciting a brachah or a pasuk (verse) is A-doi-noi (אד-ני)—except in special cases (such as when Hashem’s four-letter name appears twice, consecutively). Whenever we pronounce A-doi-noi, we should be careful with its vocalization, so as not, chas v’shalom (G-d forbid) to change its meaning or render it meaningless. Following are the guidelines for the Ashkenazic pronunciation:
The letter Alef (א): Though some contend that it should read at times with a shvah (ְ), the conventional pronunciation is with the vowel chataf-patach ((ֲ, like so: “Ah.”
The letter Dalet (ד) is vocalized with the vowel cholam (ֹ). Some pronounce it incorrectly with a shvah when rushed, but the correct diction is Doi.”
The Nun and Yud (ני) are enunciated with the vowel kamatz (ָ), not with a patach: Adoinai, or a chirik: Adoini, which would result in an inaccurate meaning (“my masters” or “my master” respectively). The correct vocalization is “Noi,” though there is discussion among poskim whether the yud should be accentuated or not.
The phonetic structure of the whole word is mil-ra—with the stress on the final syllable “Ah-doi’NOI.”
בנוגע לשני שמות הוי׳ הסמוכים - ראה פירש״י ורמב״ן ובמפרשי המקרא ר״פ ואתחנן. ועיי״ש בבאר רחובות. וראה קובץ תשובות חת״ס סנ״א.
וע״פ דא״ח - ראה בארוכה לקו״ת נצבים נא, ג. וראה לקו״ש ח״ז ע׳ 221. ובכ״מ.
ביטוי הא׳ בשבא או חטף פתח - ראה נו״כ השו״ע או״ח ס״ה ס״א. שו״ע אדה״ז שם (ושם שהשקו״ט רק כשכתיבתו ביו״ד ה״א. אבל בשו״ת מהר״ם מלובלין ספ״ג אפי׳ כשכתיבתו באל״ף דל״ת. וראה שלחן הזהב (פרידלנד) לשו״ע אדה״ז שם. וראה בקובץ שיח תפלה ע׳ קסג שהביאו כל המובא בית ה׳ בעניננו בשלימותם מד׳ גדולי הפוסקים (מכת״י)). וראה פמ״ג בא״א שם. שע״ת סק״א. ובמח״ב להחיד״א שם מד׳ היעב״ץ שמעתה כבר בטלה מחלוקת.
וראה במשיבת נפש (לוריא - מגדולי חכמי אשכנז, נולד לערך בשנת ר׳) ר״פ חיי״ש מש״כ בזה. ס׳ השם לרוקח (ספרי בעל הרוקח ח״א ע׳ קלח).
וע״ד הסוד - ראה נה״ש לרש״ש יח, ב בארוכה - הובא גם באר״ח (ספינקא) שם.
ביטוי הד׳ והנ׳ - ראה בארוכה נימוקי או״ח שם. מאסף לכל המחנות (לתלמידו) שם סקי״א. ועד היכן הדברים מגיעים - ראה בהמובא בבית ישראל טויסיג ח״ח ס״ו (ע׳ לא).
ובנוגע למבטא קמ״ץ לאחבנ״י הספרדים - ראה שו״ת אז״נ ח״ג סמ״ח (א). יבי״א ח״ו סי״א. ועוד
ולענין הדגשת היו״ד - ראה פמ״ג בא״א סק״א. משנ״ב סק״ב. וראה עש״מ לרמ״ע מפאנו מאכ״ח ח״ב סכ״ח ובפי׳ קול יהודה לשם - הובא בשו״ת חת״ס אה״ע ח״ב סי״ט. וכבר העירו (ראה חקר עיון (כהנא) ח״ה ע׳ שיט ואילך) שד׳ החת״ס בשמות שרה ושרי מתאימים רק להברה ספרדית.
מלרע - שו״ת נוב״י מהדו״ק או״ח ס״ב. והובא בשע״ת סק״א ובמשנ״ב סק״ב על אתר. וראה שו״ת יבי״א ח״ו ס״ז סק״ו.