Kashrus of Batim for Tefillin
The four compartments that make up the batim (the boxes which house the parchment) of the Tefillin Shel Rosh (which are placed on the head) are molded to form a perfect square. However, according to many poskim, including the alter Rebbe, they must be prudos mamash (totally detached from each other). Some poskim are lenient and rule that tefillin are kosher even if there is a small amount of glue between the compartments—as long as it’s not near the top and it’s minimal The charitzim (grooves) on the outside of the batim—which indicate where the compartments are separated from each other—may not be charitzim mezuyafim (fake), and have to be in the proper place. To ascertain whether there are any issues with one’s tefillin they can be taken to a batim macher (a professional batim maker) to be examined and any concerns addressed. #348?1
הנה ז״ל אדה״ז בסידורו הל׳ תפילין: גם צריך להשגיח ולראות בחריצים שבין הבתים אם נדבקו מעט בדבק בשגגת הסופר יזהר להפרידם בנחת בראש סכין דקה וחדה שיהיו מפורדים בין בית לבית עד למטה ממש. ולכן מעבירים גיד התפירה בין בית לבית למטה ממש בכדי להבדיל בטוב ושלא יתדבקו.
(והנה בשו״ע אדה״ז סל״ב סס״א כ׳ אדה״ז להכשיר בדיעבד כשלא הגיע החריץ עד למטה כל שהחריץ ניכר מלמעלה כשעשה מחיצות הבתים מבפנים עד סוף רוחב הפרשה. וראה בארוכה בשו״ת הצ״צ או״ח ס״ח, ועיי״ש מה שפי׳ בדברי אדה״ז.
אמנם פשוט שאא״פ להקיש מזה לעניננו, לומר שכשהחריצים ניכרים מבחוץ מהני גם כשנדבקו ביניהם - דהתם מיירי שישנם חריצים ולא הגיעו עד למטה, ואהני לן מה שהחריצים ניכרים. אבל בנדו״ד שהחריצים הם מזוייפים, כיון שנדבקו ביניהם, וה״ז כאילו נעשה מבית אחד (להסוברים כן), א״כ מאי אהני לן מה שניכר מבחוץ, הרי מה שניכר אינו אמיתי. וה״ז בדומה לחריצים מזוייפים שנז׳ באחרונים, שהחריצים נסתמו ע״י טיח ועשו רק רושם של חריצים - ראה בהנסמן בזכרון אליהו פ״ג. ומ״מ בנדו״ד, לכאו׳ עדיין מוכרח לומר שיעור מסויים, וכדלהלן).
והנה באחרונים נז׳ כמה צדדי קולא בזה - ראה מק״מ סל״ב ס״ק קע (לדבקם למטה, ולמעלה בכאצבע [או מבאמצע - ראה באות חיים ושלום סל״ב סקט״ו מה שהעיר בזה] סמוך לראשם לא ידבקו). קסה״ס סכ״א בלשכה״ס סק״ד (מדובקים רק באמצעיתן, ומן הצדדים לא יבוא דבק). משנ״ב סל״ב בבה״ל ס״מ ד״ה חריץ (מעט בשיפולי הבית אצל התיתורא. ועיי״ש אופן נוסף כד׳ קסה״ס). הליכות שלמה ח״א פ״ד סכ״ד (עד שליש הבית והעיקר שייראה פרודות). פסקי דינים בהל׳ סת״ם (מפי השמועה בשם הגרז״ש ע״ה דווארקין, יו״ל ע״י איגוד כותבי סת״ם אנ״ש דקראון הייטס, בס״ז: עד 25 אחוז כשר. ולא נתפרש טעמו). ויש שנזהרים לצאת ידי כולם. וראה גם בשו״ת שארית יהודה הנדמ״ח בשער השמועה ס״א ע״ד השמועה בשם מהרי״ל, אחיו של אדה״ז.
אולם, פשטות ד׳ אדה״ז מורים בעליל שצריך להזהר שלא יהא שום דבק כלל גם לא בחלקו התחתון.
וראה גם בפע״ח שער התפילין פ״י: ויהיו נפרדים הד׳ בתים כ״א מחבירו עד למטה במקום מושב המעברתא שלהם [והיינו גם ברוחב] וכו׳ עייש״ה. (ומש״כ בשו״ת דברי יציב או״ח סכ״ה - אינו עולה יפה בפשוטן של דברים). וצע״ק מש״כ בתשו׳ הג״ר רפאל טריויש מאיזמיר (נדפס בכנה״ג חו״מ לאחרי הלכות נחלות (סרפ״ט). ובמהדו״ח נדפס בס׳ שערי כנה״ג ע׳ רצג) שבתפילין של ארי׳ דבי עילאי מוהרח״ו זצ״ל לא הגיעו מחיצות מבפנים עד מקום התיתורא.
ופשוט שלכתחילה ודאי שצ״ל מחיצות שלימות - וממילא גם פרודות - עד חלק התחתון של התיתורא (ראה בשו״ת צ״צ שם באורך). ובפרט בימינו שאפשר לקיים שניהם, גם ריבוע מכוון וגם ללא דבק כלל, שע״י הלחץ זה הדחק צמודים הבתים זל״ז למרות ההפסק ביניהם. וראה גם באות חיים ממונקאטש (שם בסוה״ד) עד״ז. ובחפשי בספרים, ראיתי למי שנטה קו להחמיר גם בתפילין המהודרות שבימינו שאי״ז בגדר פרודות, כיון שמרוב הלחץ אא״פ להפרידם בסכין או בחוט. וכמדומה שהוא היפך המציאות. והעיקר - שכיון שצמודים רק בהשפעת הלחץ, הרי ברצותו מרחיב ביניהם, וכנראה במוחש שע״י שאוחז בדופני הבית ומושכם בכח משני הצדדים, מרגיש שזז קימעא, אפי׳ במשהו, וא״כ ה״ה פרודות לגמרי.
ועיי״ע בכ״ז בהנסמן בספרים דלקמן: ס׳ זכרון אליהו פ״ד. הלכה ברורה (יוסף) סל״ב סקנ״ט בבירור הלכה ס״ק קמ. מילואים לסידור רבינו הזקן עם ציונים והערות ס״י. קובץ בית אהרן וישראל גליון רמד ע׳ מט ואילך.
[ולהעיר שלכאו׳ מוכרח לומר שלהשי׳ שצ״ל פרודות לגמרי - עכצ״ל שאצ״ל ריבוע מכוון ממש בצמצום, שהרי קשה מאד (בזמנם עכ״פ) להקפיד על שניהם, וכדמוכח מלשונות הפוסקים בכ״ז. ולהעיר מסברת שו״ת בית יהודא עייאש ח״ב ספ״ח (הובא בשע״ת סל״ב סקנ״ח) שכשנתרחב האויר בין הבתים באם אפשר להדקם ע״י הדחק בידו וימצא ריבוע מכוון ה״ז בגדר ראוי לבילה. אבל כמה חולקים, ראה באות חיים סקט״ו. שו״ת ארץ צבי סי״ב. והביא ראי׳ משו״ת חת״ס או״ח ס״ה דמבואר להיפך. סידור בית עובד. ועוד. וכבר תמהו על סברתו דל״ש בזה כל הראוי לבילה - ראה אות חיים שם. ובשו״ת דברי יציב ח״א או״ח סכ״ה סק״ז נדחק שהוא לדוגמא בעלמא. ומה שצ״ל פרודות לגמרי - אי״ב כדי הוכחה. וי״ל שהקלו בשיעור הריבוע. וראה הנסמן בהלכה ברורה שם בבירור הלכה ס״ק קלז וקלט. ואכ״מ כעת].