A Married Woman’s Hair-covering and Kiddush
The halachah is that a man may not make a brachah, recite Kriy’as Shema, daven, or learn Torah in the presence of a married Jewish woman whose hair is not entirely covered. (The halachah is the same if the woman is a widow or a divorcee, but not if she has never been married, or if she is not Jewish.) Even in communities where people are lenient and are mezalzel (treat lightly) the mitzvah of fully covering a married woman’s hair, nevertheless, a man may not say brachos, tefilos, or learn Torah in such a situation. So how is a man to make Kiddush if there is a female guest at the Shabbos or Yom Tov table whose hair is not completely covered? The halachah is that he should either face a different direction, hold up his siddur to block his view, or close his eyes—the last of these options being the least preferred. #335â
שער באשה ערוה - ברכות כד, א. טושו״ע או״ח (ודאדה״ז) סע״ה ס״ב (ס״ד). וראה בשו״ע אה״ע סכ״א ס״ב ובב״ש שם.
ואם צריך החזרת פנים או סגי בעצימת עיניים - ראה שו״ע אדה״ז שם ס״א וס״ט. ועיי״ש בקו״א סק״א. וראה לקמן מד׳ הצ״צ. וראה בארוכה בהנסמן בס׳ כבודה בת מלך פ״א סי״ג ובמבוא לפ״א ולפ״ב שם.
והנה, לכמה דעות, כ״ז רק בערוה ממש משא״כ בטפח מגולה ובשער וכו׳ דבעצימת עיניים סגי - ראה שו״ת פנים מאירות ח״א סע״ד. (ועיי״ש שהחמיר בערוה דל״מ אפי׳ בהחזרת פנים). פמ״ג במ״ז סק״ב. וכ״ה בחי׳ הצ״צ עהש״ס ברכות פ״ג (ד, ד. ועיי״ש דל״מ מנהג להקל ח״ו ומנהג זה אותיות גהנם). וראה בשו״ת הצ״צ אה״ע סקל״ט ס״ב (לכאן ולכאן). וראה גם שו״ת נהרי אפרסמון אה״ע סי״ט. ועוד. אבל, בשו״ע אדה״ז ס״א (במוסגר) מפורש להחמיר (עכ״פ לכתחילה) גם לגבי טפח מגולה. ואולי הסגירו מטעם הנ״ל. וי״ל. (ובס״ד לגבי שער: ״להתפלל כנגדה ע״ד שנתבאר״. ולכאו׳ כוונתו לענין זה). ובקצוה״ש בהערות שבסוה״ס (לס״ט ס״ג - פט, ב ואילך) כ׳ לחלק בין דין טפח באשה לשער באשה. (אלא שבנוגע למעשה אין דבריו ברורים כל צרכם, שבטפח כ׳ שיש להתיר בעצימת עיניים, עכ״פ בשעה״ד. ובשערות כ׳ שמותר בעצימת עיניים בשעה״ד בלי שום פקפוק. וצ״ב מה שהוסיף כאן ״בשעה״ד״. ובדבריו, לא העיר כלל מד׳ הצ״צ הנ״ל, וכן לא מהבא לקמן). וראה גם באג״ק חי״ד ע׳ נג אשר בכמה אופנים מותר אפי׳ בעוצם עיניו. (ויל״פ כנ״ל, ודוחק לומר שהכוונה בשעה״ד). אבל, בפלא יועץ ערך ק״ש כ׳ להדיא להחמיר גם לגבי שער. וכ״ה בשו״ת מהרש״ם ח״ד סוסי׳ קכו. נימוקי או״ח סע״ה ס״ו. ועוד.
ומ״מ, בסידור כנגד פניו (ראה שו״ת שמע אברהם פלאגי סמ״ו שאי״ב בזיון כתה״ק), אף שי״א דג״ז ל״מ (וראה בשו״ת נחלת בנימין ברייער סוסי׳ כט) - מ״מ בכה״ג שבלא״ה לכמה פוסקים מהני עצימת עינים, ודאי יש להקל, עיי״ש בשו״ת נהרי אפרסמון (למי שירצה להחמיר). ובפרט לפמש״כ אדה״ז בס״א (במוסגר) להקל כשאא״פ בענין אחר. וכ״כ בא״א מבוטשאטש סוסי׳ עה שנתינת ידיו על עיניו מהני ועדיף מעצימת עינים. ועייג״כ בקצוה״ש שם שכ״כ מד״ע בפשיטות. וראה גם משנ״ב סע״ד סק״ד לענין כיסוי עיניו בטלית. ועיי״ע בשבילי דוד סע״ה סק״ו. ולכאו׳ יש להוכיח מריטב״א ברכות (כד, ב) שלא יהא ערוה כנגד עיניו, וכבדין לבו רואה את הערוה. וא״כ בחוצץ בין עיניו לערוה לכאו׳ סגי.
ולפ״ז, יש לדון בעצימת עינים להלובשים משקפיים. והרי בערוה בעששית ה״ט שא״מ - ״דהא מתחזיא״, וא״כ כשעוצם עיניו לכאו׳ מועיל בכה״ג, וכבמים צלולים. (וראה פמ״ג במ״ז סק״ב. ויעויין בתהל״ד). אמנם, יתכן שלטעמו של הא״א, יעו״ש, ל״מ בכגון דא. וראה לקט הקמח החדש סקכ״ה. גם י״ל דל״מ כיון שעיקר הענין שלא תהא נראה לאחר העומד אצלו (״כמ״ש בסי׳ עד״ - לשון אדה״ז כאן ס״ט. ועיי״ש בשו״ע אדה״ז ס״ג). ועוד ילה״ע שלכאו׳ לא סגי במשקפיים כיון שצ״ל גם כיסוי ראשו שלא יהא ראשו רואה הערוה (ראה שו״ע אדה״ז סע״ד ס״א). ועכ״פ, בנוגע להפסק ע״י סידור שעדיף טפי, ודאי יש להקל. ובכ״מ (חלקם נסמנו לעיל) דנו בנוגע לסידור קידושין שאא״פ באו״א. וידוע גם בהנהגת כו״כ גדולי ישראל להפסיק בכגון דא ע״י סידור וכיו״ב.