Can a Person who Uses Unfiltered Internet be a Kosher Witness?
A mechalel Shabbos (one who desecrates the Shabbos) is pasul l’eidus (not acceptable as a witness in a Jewish court of law). Even if a person does not desecrate Shabbos b’farhesyha (publicly), if they desecrate the Shabbos b’meizid (knowingly) they are not accepted as a witness. However, a mechalel Shabbos b’farhesyah is pasul l’eidus even if they are tinokos shenishbu (raised without an appreciation for Yidishkeit). If a person commits a transgression on purpose for which they would incur malkus de’Oraysa (lashes ordained by the Torah), they are pasul l’eidus min haTorah (Biblically invalidated as a witness). If a person commits an aveirah d’Rabbanan (transgresses a Rabbinic law), they are pasul l’eidus mid’Rabbanan (disqualified on a Rabbinic level from being a witness). A person who is chashud al arayos (suspect of forbidden relations)—which according to many poskim includes hugging and kissing, even if no forbidden relations took place—is pasul to be an eidus for testimony involving marriage and divorce.
Contemporary poskim address the question whether people who watch television or use unfiltered internet are acceptable eidim. If a person who is known to be a yerei Shamayim, careful b’kallah ke’vachamura (with all mitzvos equally), uses unfiltered internet we may assume that they are moreh heter (convinced themselves that it is permitted), since lo mashma lehu l’inshi isura (people don’t think it’s actually forbidden) to use unfiltered internet, and therefore their testimony would be accepted after the fact. Nonetheless, even taking this into consideration, it would be wrong to use such a person to be an eid l’chatchillah. 439
דיני פסולי עדות מחמת איסור מפורטים בשו״ע חו״מ סל״ד ובנו״כ בארוכה. ויש בזה כו״כ פרטי דינים, ולא עת האסף פה.ובחשוד על העריות לעדות אשה - ראה רמ״א חו״מ סל״ד סכ״ה ובב״ש שם סקכ״א. והארכנו מזה במ״מ וציונים להלכה יומית אות תיט. ועיי״ש מה שהבאנו משו״ת אג״מ אה״ע ח״א סנ״ו ד״ה ועוד (לענין הסתכלות)). וראה גם בשו״ת שלמת חיים אה״ע סס״א. חו״מ סט״ו וסט"ז.
והנה, בעצם הענין דחובת חסימה (סינון או מעקב וכו׳) באינטרנט דנו בזה בכ״מ מכמה צדדים: דאיכא דרכא אחריתי, מדין ולא תשים דמים, ועוד כיו״ב.
אלא שאין צורך להאריך בכ״ז, שכבר הסכימו פה אחד גדולי הרבנים בכל קצוי תבל ומכל החוגים, שאין להשתמש באינטרנט ללא תוכנת סינון וכו׳. (וגם ע״י סינון, רק לצרכים מיוחדים וכו׳. ועכ״פ, לכל הדעות ולכל האופנים, אא״פ בלא סינון ושמירה מעלייתא). ומצוה לשמוע דברי חכמים.
וממילא, ה״ז בכלל (ומעין) לא תסור מן הדבר, הכולל ״התקנות והגזירות וההנהגות שיורו בהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם״, וכפס״ד הרמב״ם (ממרים פ״א ה״ב). ובלשון ספר החינוך (מ׳ תצה): ועובר ע״ז ואינו שומע לעצת הגדולים שבדור בחכמת התורה מבטל עשה זה וענשו גדול מאד. ומד׳ החינוך שם מוכרח שד״ז נוהג גם בזה״ז כשאין בי״ד הגדול. ועיי״ש עוד (מ׳ תצו): ונוהגת מצוה זו וכו׳ לענין החיוב עלינו לשמוע לדברי חכמינו הקדמונים ואל גדולנו בחכמת התורה ושופטנו שבדורנו נוהגת בכל מקום ובכל זמן. וראה גם בהקדמת הרמב״ם לפיה״מ: הגזירות שתיקנו הנביאים והחכמים שבכ״ד ודור. (ולהעיר משו״ת הרשב״א ח״ב סשכ״ב. וראה בחי׳ הריטב״א שבת קל, א בשם הראב״ד - בקשר למרא דאתרא).
ומשכ בפנים בנוגע למחללי שבת - הנה מח״ש בפרהסיא פסול מדין מומר, וממילא גם בתינוקות שנשבו פסולים לעדות מעיקר הדין (ולהעיר משו״ת אחיעזר ח״ג סכ״ה. וראה הנסמן בשו״ת יבי״א ח״ח אה״ע ס״ה סק״ז). אבל המחלל שבת במזיד פסול מדין רשע, וה״ז גם בצינעא. וז״פ.
ובדבר שלא משמע לאינשי איסורא בכך - ראה ב״מ ה, ב. שו״ע חו״מ שם סכ״ד. ועיי״ש בסמ״ע סקנ״ז בסופו (שצ׳ שידע שנפסל). וראה בשו״ת הרמ״א סי״ג. שו״ת רעק״א פסקים אה״ע סצ״ו - הו״ד בפת״ש אה״ע סמ״ב סקי״א. וראה שו״ת מהרש״ם ח״ג ס״ג. דבר״י חו״מ סקל״ה.
ועוד יש להוסיף מדעת התומים ספ״ז סקכ״ז שאינו נפסל כ״ז שלא פסלוהו בי״ד, ושלא פסלוהו בי״ד, ושהוא מגזה״כ. ומזה יש לדון עוד שכשאין בי״ד סמוכים ומומחים דל״ש לפוסלו, ראה ברכ״י חו״מ סכ״ח סכ״ד. אבל ראה בקצוה״ח סל״ד סק״א שגם בזה שליחותייהו קעבדינן. לאידך, ראה שו״ת חלקת יואב אה״ע ס״ה. וגם למה שמצינו בכ״מ שלא חשו להצריך קבלת עדות - היינו רק במוחזק ומפורסם ברשעותו (ראה בשו״ת צי״א ח״ח סל״ז. וש״נ).
ואולי ילה״ע משלחן מנחם אה״ע סכ״א (ע׳ עט) בהערות לשו״ת שבה״ל, לענין שו״ב הצופה בטליויזיא. ואוקי באתרין.