Honoring a Kohen
There is a mitzvas asei in the Torah of “Vekidashto” to sanctify Kohanim, which means to honor them. We fulfill this mitzvah by giving them precedence over others with regard to mitzvos: It is a mitzvah to give a Kohen the honor of leading the birchas hamazon (the Grace after Meals). (However, if there is someone present who is a greater talmid chacham, Torah scholar, than the Kohen, the talmid chacham should lead the bentching.) If two people who are equally suited both wish to daven at the amud, the Kohen should be given priority. Among other ways to honor a Kohen is to serve him food first. If we are standing in line in front of a Kohen, it is a special mitzvah to let the Kohen go first, unless we are pressed for time and being delayed will be a problem. If, however, by letting the Kohen go ahead of us other people who are behind us in the line will have to wait longer, we may not do so (unless with their permission). #282?1
1 גיטין נט, ב. סהמ״צ להרמב״ם עשין לב. שו״ע אדה״ז סר״א ס״ג ובהנסמן שם במהדו״ח. וראה פמ״ג בא״א סנ״ג סקי״ד לענין ש״צ כהן. אבל י״ל שאינו מצד וקדשתו. והנה ובנדרים סב, א (ועי׳ בתוד״ה למישרי - שבועות ל, א שאפי׳ התחילו לדון בראשון) מוכח שכ״ה גם בקדימה לתור. אבל ראה תומים חו״מ סט״ו סק״ג שאין ענין להקדים כהן בדברי ריבות (והיינו בכ״ד שאינו של קדושה. אמנם, בכמה ראשונים להדיא שקדימת כהן היא גם בדברי חול. וכן בשו״ע אדה״ז הנ״ל הביא דין מנה יפה בסעודה גרידא. ופי׳ ״דבר שבקדושה״ לדבריהם - ״בכל דבר שיראה גדול הוא מקודש״. וראה מה שכתבנו בהסכמה לס׳ בירורי מנהגים. וכן במכתב ברכה לס׳ משפט הכהנים. ולהדיא מבואר שכ״ה גם בדברי ריבות - בריטב״א מו״ק כט, ב. פירש״י לרי״ף שם. עיון יעקב נדרים שם. וראה גם שו״ת חקרי לב חו״מ ח״א ס״ח). והנה ידועה הקושיא מסוכה מא, ב במה שלא הקדימו לראב״ע שהי׳ כהן. וי״ל בכמה אנפי. וראיתי למי שר״ל שקדימה לקיום מצוה אינו בכלל וקדשתו, כיון שבלא״ה כולם יקיימוה ואין עדיפות למקיימה ראשון (משא״כ בחלק יפה, או לעלות ראשון לתורה שהוא ראשון לסדר הקרואים. ועצ״ע קצת, שסו״ס הכהן צ״ל מקודש ״בכל דבר שיראה גדול״ ולכאו׳ ג״ז בכלל).
ובלא״ה, גם את״ל שאין חיוב להקדימו בתור מצד דיני קדימה, הרי בזמנינו ה״ז מגינוני כבוד, וממילא ג״ז בכלל וקדשתו - ״לנהוג בהן כבוד הרבה״ (רמב״ם כהמ״ק פ״ד ה״א). ומש״כ בזה בקובץ העו״ב גליון תתקיב - תמוה לפענ״ד.
וכשיש הפסד ממון - ראה שו״ת מהר״ם שיק או״ח סכ״ט. אבל ראה בהערות (להגריש״א) לגיטין שם. ובשו״ת בצה״ח ח״ב סי׳ ס הוכיח כן מרש״י ור״ן גיטין שם דמיירי רק בחלקים שוים. ואולי שאני התם שכיוונו לומר שאינו בכלל נותן עיניו בחלק יפה. וראה באריכות בהנסמן ברץ כצבי רייזמאן עניני כהונה סי״א.