Halacha2goThe one minute halacha

איך לאיית שמות באידיש?

הנה ספרי שמות גיטין מלאים בד״ז. ובחומר הענין - ראה שו״ת דברי חיים אה״ע סע״ג. ח״ב אה״ע סי׳ ק.

ולא נצרכה אלא להערה, בדין שמות הנגזרים מלה״ק (וע״פ פס״ד השו״ע אה״ע סקכ״ט סל״ד. וראה ג״פ ס״ק קלו. ב״ש כללים סקט״ו. שם סקכ״ט סק״נ. טיב גיטין לקוטי שמות סקמ״ב) - שמצינו בזה כו״כ יוצאים מהכלל, ותלוי גם באם בשם הקודש שנגזר ממנו יש ה׳ - עיי״ש בש״נ ח סקי״ח. שם ש סק״ב. כללים סקי״ג. והובא כ״ז באהלי שם כלל י סקל״א, עיי״ש באורך. ושם בענין שם גמור בלה״ק שהוסיפו לאחריו תנועה לגעגוע בעלמא כמו שמעלקא. ועיי״ש שם בש״נ מ סק״ד.

ועו״כ בטיב גיטין כללים סקי״ג, דלאו כל השמות שוים בזה, ואותם שמות שרגילים לכתוב בא׳ ש״ד לכתוב בא׳, דהאידנא לא ידוע כולי האי מקור ומוצא השמות. ושם, שכשהקיצור הוא מליצה דומה ללעז וגם חותם בא׳ - כותבים בא׳. ובלא״ה, הרי בכ״מ מצינו שבכגון דא אזלינן בתר החתימה.

ובשו״ת בי״א (להנ״ל) אה״ע סצ״ד, לענין שם עם אות יו״ד לפני אות אחרונה, שכותבים בא׳ כיון שמקפידים שלא לכתוב יו״ד וה״א סמוכים. (אלא שבכ״מ - היו״ד הנ״ל אינו נרגש כ״כ במבטא, והוא רק לרפיון ל׳ המדינה (ראה שו״ת צ״צ סרל״ג סק״ד. ובכ״מ) וי״א שלא לכותבו).

וראה שו״ת דברי נחמי׳ סוסי׳ כח שנתחבט טובא בכ״ז, דלכאו׳ נפל האי כללא בבירא. וראה שו״ת ברכת משה ירושלימסקי בכליל תפארת סמ״ד.

וראה מה שהחמיר בשו״ת הצ״צ אה״ע סתכ״ג בכתב א׳ במקום ה׳ בשם הנגזר בלה״ק, עיי״ש בנדון דידי׳ דחמור טפי.

[ולהעיר שיש שנהגו באו״א - ראה שו״ת ברית שלום ח״ב אה״ע סל״ד במנהגם].

ובמקום ספק - ראה ג״פ ס״ק קלח. ובל׳ ערבי - שם ס״ק קלה. וראה שו״ת הצ״צ אה״ע סקצ״ג ואילך.

והנה, בנוגע לשם ליב, שתלוי במנהג המדינות (כבשו״ע שם), אף שבכל ספרי שמות גיטין נכתב ביו״ד א׳, וכמעט לא נמצא שיכתבו בשני יודי״ן, וכמ״ש בגט מסודר אות פ שלא אמר אדם לכתוב לייב, (וראה גם גט למעשה ס״ז), וה״ט שבד״כ נקרא בצירי כמבטא בני פולין ולא בפתח חריף - מ״מ, מצינו ראינו כן, ותלוי גם באם חותם בשני יודי״ן, ראה שו״ת דברי מלכיאל ח״ה סרע״א. וראה טיב גיטין ש״נ ו סק״ג, וכן בקב נקי פתיחה לס׳ שמות כלל י סק״ג בשם ריזיל ופרידא וכיו״ב, במדינות שקורים בפתח ובהרגש יודי״ן. (וראה שו״ת הצ״צ סשצ״ג לענין שם בריינא ורייצא). ובשו״ת הר צבי אה״ע ח״ב סקמ״ח סקכ״ד בשם זידיל בחותם בב׳ יודי״ן. וראה גם דברי יוסף אות ל. וכפה״נ זוהי הכוונה בסה״ש תנש״א ח״ב ע׳ 515. וראה בכ״מ בשו״ת הצ״צ לענין הכותבים בב׳ יודי״ן (אה״ע סרי״ב. שם סרל״ד. סרל״ה. סשפ״ח. ובהוספות סנ״ו סק״ג), אלא דלא קאי התם לכתחילה. וראה שם סקע״ב סק״ג ואילך.

וילה״ע גם מהמנהג לכתוב שיינא מלא בב׳ יודי״ן (סה״מ תשי״א ע׳ 106. רשימת החתונה ל״ג בעומר תרצ״ב. וצ״ע משו״ת הצ״צ אה״ע סקפ״ז. שם סרכ״ז).

ובירור נרחב באופן ביטוי פתח חריף - ראה קובץ עץ חיים חו׳ טז. וראה שו״ת ישיב יצחק אה״ע ח״ט סמ״ח. מאזני צדק אה״ע ח״ג סכ״ז.