How to Daven Kabbolas Shabbos and its Origins
Kabbolas Shabbos (the prayer recited when greeting the Shabbos) as it is appears in the siddur is not found in the Gemara, but was added later. The Gemara mentions the concept of bedecking ourselves in fine clothing and saying, “Bo’u v’netze likras Shabbos hamalkah, likras Shabbos kallah malksa” (Come and let us go out and greet the Shabbos Queen, the bride), “Bo’i challah bo’i challah,” (Come kallah, come kallah.) The recital of the chapter of Tehillim “Mizmor L’David” was introduced at a later time by the Arizal; the song Lecha dodi likras kallah (Come My Beloved to greet the bride) was composed by Rabbi Shlomo Halevi Alkabetz, and the selection from the Zohar that begins with Kegavna—which is found in siddurim Nusach Sfard and Nusach Ari—was introduced by the Baal Shem Tov or his talmidim (students). Kabbolas Shabbos should be said with simchah (joy), just as if we are greeting the Shechinah, and it’s therefore befitting that it be done with great happiness. We should greet the Shabbos b’kol ram (with a loud voice); The Arizal would daven extra loud on Shabbos due to kavod Shabbos (in honor of Shabbos). There are a number of sefarim that say that we should recite Kabbolas Shabbos with a minyan (quorum), since greeting Shabbos is similar to Birchas Chasanim, the brachah for chosson and kallah, which is done with a minyan. #351
לשון ס׳ יוסף אומץ סתרפ״ח: ״סדר קבלת שבת שנוהגים בו פה מחדשים מקרוב באו הוא מנהג יפה וטוב״.
ובפרטיות: בואו ונצא - שבת קיט, א. ובשינוי - ב״ק לב, א. וראה תקו״ז תכ״ד (ס״ט , א). ובשעה״כ ענין קבלת שבת ע״ד אמירת בואי כלה ג״פ.
אמירת מזמור שיר ליוה״ש - נזכר בד׳ השואל בשו״ת פאר הדור להרמב״ם סקט״ז. וראה ב״י וד״מ או״ח סרס״א. מג״א שם סקי״א. ואמירת מזמור ה׳ מלך (בהמשך לזה) - בשעה״כ שם.
מזמור לדוד - נזכר בשעה״כ שם, וכ״ה בכ״מ בכתהאריז״ל (ולפי הידוע הוחל באמירתו כבר לפנ״ז), משא״כ המזמורים שלפניו, שנז׳ בסדר היום (לר״מ בן מכיר). ועוד. ואמירתם הובאה בתור קבלת (מהר״ש אלקבץ (כ״כ בכ״מ), וגם ע״י תלמידו וגיסו -) הרמ״ק, בסידור עמודי שמים להיעב״ץ. וראה שיחת ש״פ בא תשמ״א. [ויש שהקדימו מועד התחלת המנהג].
לכה דודי - חיברו מהר״ש אלקבץ. ועי׳ בסדה״י שם בנוסח אחר. וי״א שהאריז״ל אמרו - ראה שבחי האר״י בתחילתו. עמה״מ קט, ג (״פזמון מיוסד לקבלת שבת״). ונזכר גם במ״ח מס׳ תוס״ש פ״ח מ״א. ובפע״ח שער השבת פ״ח (ועוד) שכך נהג מהרח״ו. ובמאמרי אדה״ז על מארז״ל ע׳ תנו שהר״ש אלקבץ ייסדו ע״פ קבלת הרמ״ק (וכפה״נ הכוונה אינה כפשוטה, שקיבלו מהרמ״ק, כ״א שהוא בדומה להידוע אצלנו בקבלת הרמ״ק בכללותה (שקיבל כפה״נ מאת מהר״ש אלקבץ)). וראה בהגהות כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע לסידור עם דא״ח שיט, ד. אג״ק שלו ח״א ע׳ יח.
כגוונא - הובא בסידור אדה״ז. ונזכר במט״א סתקפ״ב סק״ב. סתרכ״ה סקמ״א. ובכ״מ נזכרו ד׳ הזהר בשייכות לסדר קבלת שבת, אבל ללא הדגשה מפורשת לאומרו. וחקרוה נדיבי עם, ע״ד זמן יסוד המנהג ואופן התפשטות מנהג אמירתו. ואכ״מ. וראה שער הכולל כאן. צפונות גל׳ טז ע׳ קא (מכת״י). ילקוט אוהב ישראל השלם (הליכות ומנהגים אות סב בהערה).
[והמסופר בס׳ נזר הקודש מנהגי ראפשיץ ע׳ קמז (ובגיליון עולם החסידות אלול תשס״ב ממק״א. ואינו שם) שנתקן ע״י ר״א בע״ש (ולא נתפרש אם הכוונה לר״א בע״ש מחעלם או מוורמיזא. ולהעיר מס׳ הזכרונות לכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע פרק ס) - אין לו כל סימוכין במק״א. וה״ה בדומה לאמיתית השמועה שם ע״ד תקנתו לומר מזמור לדוד ה׳ אורי בחודש אלול (ראה בארוכה בנסמן במנהגי הקהילות (גולדהבר) ח״ב ע׳ ח ואילך). וכפה״נ ה״ז גלגול מהסיפור בס׳ ילקוט אוהב ישראל הנ״ל. ודי בזה].
קבלת שבת בשמחה - ראה זח״ב צב, ב. ועיי״ש בנצו״ז. טור פטדה סרס״ב סק״ג. נוהג כצאן יוסף דיני שבת סט״ז. מורה באצבע ס״ד סקמ״א. יסוש״ה ש״ח פ״ב. יפה ללב סרס״ב סק״ב. ולהעיר מגי׳ הר״ח ב״ק שם: מרקיד. וראה בשעה״כ דלקמן.
בציבור - ראה שו״ת הלכות קטנות ח״א סנ״ב בשם תיקונים - הובא בקצוה״ש סע״ז סק״ט. ובסדה״י: ברוב עם. וראה גם סידור יעב״ץ. וראה בבן יהוידע ב״ק שם שמפרש הקריאה ״בואו ונצא״ עד״ז. אבל להעיר מהנהגת כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע - הובאה ברשימת שיחת שבת פ׳ החודש תש״ב.
בקול רם - ראה שעה״כ בתחילתו ענין ברכת השחר וראה מג״א סק״א סק״ג (בנוגע לשבת בכלל). וראה גם בשעה״כ, ענין ערבית ליל שבת: תאמר בקול רם ובשמחה יתירה שבת שלום כי הוא כחתן המקבל את הכלה בשמחה גדולה ובספ״י (אבל שם מיירי בבואו לביתו). וראה ביסוש״ה הנ״ל (בנוגע לתפלת קבלת שבת). ולהעיר ממנהגי המקובלים דק״ק בית א-ל (וגם בנוגע לאמירת מזמור שיר) - הובא בסהמ״נ חב״ד ע׳ 60.