I’m not sure whether I should say a brachah. What should I do?
In case of a safek (doubt) or machlokes haposkim (a dispute among halachic authorities) whether or not a brachah should be made, the rule is, “Safek brachos l’hakel” (if in doubt—don’t say a brachah). The fundamental mitzvah of saying a brachah is forfeited due to the gravity of uttering Hashem’s name l’vatalah (in vain).
Nonetheless, out of a desire to find an alternative to saying no brachah at all, various creative ideas have been put forth. There are some poskim who suggest saying the brachah, pausing and thinking of, but not saying, Hashem’s names, or saying the word “Hashem”. Others suggest saying the passuk (verse) Vayevarech Dovid—which contains the opening words of all standard brachos—and ending the brachah with the appropriate words.
However, the traditional advice of most poskim is to say the brachah without Shem u’malchus (without saying Hashem’s names and without the words melech ha’olam—saying only Baruch and the appropriate ending), thereby expressing our gratitude to Hashem without taking the chance of uttering His name l’vatalah. This, in fact is the approach we follow.
If, however, one feels uncomfortable with making no brachah, there are other alternatives. Among them is being yotzei with someone else’s brachah, or making a brachah on a different item while having in mind the item that’s in doubt.
In case one did say Hashem’s name l’vatalah they should immediately say: “Baruch Shem kvod ….”
545?1
1 להינצל מספק ברכות - הובא עד״ז בט״ז סוסי׳ רט לענין ספק מעי״ג. ודיברנו מזה בכינוס תורה בבית חיינו, 770, שבחגה״פ תשע״ג. וי״ל בע״ה בקובץ באתרא דרב.
וראה גם בשו״ע אדה״ז סקס״ז סי״ב שרשאי להחמיר ע״ע שלא לאכול. ועיי״ש במשנ״ב סקמ״ט. כה״ח סק״ע.
והעצות שבפנים - הובאו אצל כמה פוסקים. ועוד עצות: לומר בריך רחמנא (אלא שלדעת אדה״ז בסברה״נ (פי״ג ה״ד. וראה אג״ק ח״ג ע׳ קלז) אינו מעלה ארוכה כיון שצ״ל אלקנא); לומר הברכה עם תינוק (עיי״ש); לומר הברכה דרך לימודו בש״ס (וראה אג״ק שם ע׳ קלח. ס׳ המנהגים ע׳ 27. התקשרות גל׳ רעח. ולהעיר מרשימת הר״י ע״ה לנדא - נד׳ בשבועון כפ״ח כל׳ 986. ומפי השמועה ע״ד מעשה רב בחורף דשנת תשי״א לענין קדוש לבנה בליל י״ז); לומר בא״י למדני חוקיך ואח״כ מלך העולם והמשך הברכה.
וראה הנסמן במעדני אשר לונצר סי׳ קט ואילך. סדר ברכות וינברג ח״א פ״ל סט״ז ואילך. פסקי תשובות סר״א סק״ז.
והנה, בהעצה לומר ויברך דוד - כמה אופנים בדבר, ראה שו״ת חת״ס יו״ד סקנ״ו. פת״ש יו״ד סשכ״ח סק״א. וראה יומין דחנוכה ח״א סל״ח. משנת יוסף ח״ו סלח. וראה מעדני אשר שם.
אבל בשו״ע אדה״ז וסברה״נ לא הובאו כל הנ״ל. וכן לא הובאו במשנ״ב. ובכ״מ הובא לברך ללא שו״מ. וכ״ה בשו״ע או״ח סמ״ו ס״ח. סרי״ח ס״ט. סרי״ט ס״ט. סרכ״ה ס״ב. ובכ״מ. ובסברה״נ לאדה״ז כ׳ כן ג״כ כמ״פ. וראה הנסמן במהדו״ח בשו״ע אדה״ז בסמ״ו ס״י.
ויל״ע במה שהובא כן רק בדיני ברכת השבח, ולא מצינו עד״ז בנוגע לברה״נ. ויתכן שהוא ע״פ דעת הראב״ד בהשגות לרז״ה סו״פ הרואה (וראה בחי׳ הרשב״א ברכות נד, א. ריטב״א שם. ועוד) שבברכת השבח יוצא בלא שו״מ. ועוד להעיר דלכמה דעות ל״א סב״ל בברכת השבח. ועצ״ב במה שהובא לפעמים כן בברכת המצות ג״כ. וי״ל.