May I testify in a secular court?
Assisting in a case where a Jew is a litigant is fraught with halachic challenges, and at times may fall under the prohibition of being machshil (abetting) another into utilizing arkaos shel goyim (arbitrating a case in a secular court as opposed to a Jewish court; see Halachah #81 and Halachah #394 for more details).
If you are appointed as a judge in a secular court of law, are served with a jury summons, work as a stenographer or a lawyer, are called as a potential witness or contacted to act as a court consultant in your area of expertise—in litigation involving Jews—you should consult a rav.
These are some of the factors that a rav would consider:
A possible scenario: you are asked to testify in a case involving two Jewish litigants. Generally speaking, you would not be permitted to appear as a witness without consulting a rav; but if a non-Jew wants you to testify against a Jew, you may only do so under the following circumstances: you are not the sole witness and your testimony supports the party who is halachically justified, and would win the case before a Beis Din.
יום שלישי - להעיד בערכאות
פרטי הדברים בשו״ע חו״מ סכ״ח. ובנו״כ. וראה גם שו״ע אדה״ז הל׳ עדות ס״ג. ויש בזה עוד כמה פרטים ופרטי פרטים, ודנו בזה הפוסקים.
[וכבר מילתנו אמורה כמ״פ, שבזמנינו תלי״ת אכשור דרא ונתרבו בעלי אסופות, וכמעט אין לך מקצוע בתורה שלא שלטו בו, והרוצה להרחיב ידיעתו - יפקח עיניו וישים עין עיונו בהם, ויבין את אשר לפניו, בורר ומניח, בורר ואוכל. וכבר הבאנו בכ״מ במסגרת זו, מש״כ בזה בעל פלא יועץ במערכת אסופה. ועיי״ע שם בערך ספר.
ואלה מוסיף על הראשונות, בציו״ן המצויינ״ת למש״כ כבר רבינו ירוחם בהקדמת ספרו (מישרים ועד״ז בהקדמה לתולדות אדם וחוה) שאף שאין דבר חידוש בספרו ולא העתיק כ״א מדברי הגדולים, מ״מ הליקוט והסדר הנכון הוא לתועלת. ואנן מה נעני אבתרי׳. ולהעיר גם משו״ת חת״ס יו״ד סקצ״ח. וראה גם בהקדמה לתורת גיטין. וראה עוד מה שהרחיב בדברים בנוגע לספרי הליקוטים מדור דור, בהקדמת ס׳ דרכ״ת ח״א. וראה גם בהקדמת המו״ל לס׳ אור ישרים מש״כ במעלת ספרי הליקוטים בשם מהרש״ם. וראה עד״ז בהקדמת מעדני שמואל. ויפה כתב בס׳ מנחת כהן (מג׳רבא) ח״ג מערכת כ סק״ב שבימינו אלה כמעט ס׳ בעלי אסופות נחוצים יותר משאר ספרים.
ולאידך, שומה עלינו לעיין היטב בעינא פקיחא, כיון שלא הכל עשוי מעור אחד, והמ״י מה לפנים ומה לאחור מה לרחק ומה לקרב. וכבר הזהירו גדולי הפוסקים בדורות שקדמונו שלא לפסוק מתוך ספרי הקיצורים - ראה הנסמן אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תח מכו״כ מקומות].
ועל של עתה באנו, בנדו״ז בפרט, שכבר נאספו כל העדרים הדק היטב, בס׳ המלקטים למיניהם, וקמחא טחינא טחין. ואין לנו מה להוסיף בכאן, ולא נותר לנו אלא להפנות עיני הקוראים לשם: ראה בהנלקט בהלכה פסוקה על אתר. אוצר המשפט. משפטי צדק. ועוד. וראה גם בס׳ בין ישראל לנכרי חו״מ ס״ה ואילך. הערכאות בהלכה. ועוד כי רבו. ודי בזה.
ולא באתי אלא להעיר, במה שלאחרונה נתפרסם בכ״מ גבורת אנשים שכבשו עדותם ולא העידו עבור גוים - או הממשלה - כשתבעו כו״כ מאחבנ״י. והנהגתם נפלאה ממני, שהרי במקום שהגוי מרגיש שהישראל יודע בדבר מחוייב להעיד - ראה בש״ך סק״ז בשם מהרש״ל.
ואף דהתם מיירי בדוקא במקום שיגרום עי״ז לביטול החוק לטובת ישראל (עייי״ש ביש״ש ב״ק פ״י סכ״ג, בפי׳ ד׳ הראש ב״ק פ״י סי״ד) משא״כ כשאין חוק כנ״ל (וד׳ הש״ך הם בקיצור נמרץ כדרכו, ודין גרמא שכמה מהמלקטים הביאוהו ולא תפסו הענין על בוריו) - מ״מ, לכמה דעות אפי׳ בהזמינו הגוי, והגוי יודע ברור שהעד יודע לו עדות וכופר בו מותר להעיד. (וראה בהלכה פסוקה שם ס״ג, בבירור הלכה לסק״ה).
ועוד זאת, ראה בשו״ת כפי אהרן ח״ב חו״מ ס״ז שבלאו ה״ט צ׳ להעיד כשהוא באופן שאא״פ להשתמט. וראה גם בערוה״ש ס״ח.
ועל כגון דא אמרו אל תצדק ולא תרשע הרבה. ויש להביא הדברים בכור המבחן ולשקול היטב התועלתיות והפכה.
[ומענין לענין: קול שאון מעיר, אמרו אחינו שונאינו מנדינו, במה שקורה לפעמים שעושים מגביות כספים בחצוצרות וקול תרועה, לפדיון שבויים עבור גברא דסנו שומעני׳, החשוד במעשים מגונים רח״ל (וכבר באו דברינו בארוכה בזה בהלכה יומית אות רנח). ופשוט שאין דבר דומה לחבירו. והתורה כללות ופרטות נאמרה, והכל לפי מה שהוא אדם, לפי תנאי המקום הזמן והאישים, ולא כל האצבעות והכחות שוות. והעיקר - בהתאם למציאות הדברים בפו״מ. וד״ל. אלא שלפעמים טח עיניהם מראות, ולא חלי ולא מרגיש, שי״ב גופא משום חה״ש. והנסיון הוא יותר ממאה עדים. ולהעיר ממש״כ בכיו״ב בשו״ת איתן האזרחי סמ״ד. ותו לא מידי].