Halacha2goThe one minute halacha

למע׳ מג״ט: מקורו בראשונים, ראה מרדכי שבת סרס״ח. טור וב״י או״ח סתרע״א בשם מהר״ם מרוטנבורג. והטעם, לפי שכל פחות מג׳ ה״ה בארעא סמיכתא - כ״ה בב״י. ובב״ח שאינו ניכר שבעה״ב הניחו שם. ובלבוש ס״ו הוסיף שאין הבריות משגיחין עליו וליכא פרסו״נ. וראה גם במחה״ש למג״א סק״ו.

ונחלקו הפוסקים אם יצא בדיעבד - ראה פר״ח, הובא בפמ״ג בא״א סק״ו שיצא. ובקיצור שו״ע סקל״ט סי״ג שלא יצא. וכ״מ קצת מד׳ הלבוש דלעיל. ובאמת, כ״מ כבר בל׳ הכלבו סמ״ד ואר״ח הל׳ חנוכה ס״ג. 

אם אזלינן בתר השלהבת או גוף המנורה (הנרות) - שקו״ט בזה בכ״מ. ולכאו׳ תלוי בטעמים הנ״ל. וראה שו״ת מנחת יצחק ח״ו סס״ה סק״ב. קנין תורה ח״א סקל״א סק״ב. להורות נתן ח״ד סס״ג סק״ח. שו״ת ויען יוסף ח״ג סת״א סק״ג. וידוע שכך נהגו אצל כמה צדיקים במנורה גבוהה ע״ג הרצפה. ומהם, שהמנורה היתה נתונה בטס על הרצפה.  

למטה מי״ט: הטעם משום פרסו״נ, שדבר העשוי לאור אין דרך להניחו כ״כ למטה כמבואר בראשונים - ראה ברא״ש שבת פ״ב ס״ה. ועד״ז ברא״ש ב״ק פ״ו סי״ח. וכ״כ ברי״ו נ״ט ח״א. ובריטב״א שבת כא, ב - בכדי שיהא הוא ונרות ברשות אחת, שלמע׳ מי״ט ה״ז כרשות אחרת. וראה גם באו״א קצת, בשיטה להר״ן שם בשם הרא״ה והרשב״א. 

ואי סגי שגוף הנר למטה מעשרה - ראה במקו״ח בקיצור הלכות ס״ו שלמדקדקים גם ראשי הנרות למטה מיו״ד. (ויתכן שכוונתו למדקדקים בכללות הדין דלמטה מי״ט, שהרי אינו מעכב, ולכמה פוסקים א״צ ליזהר בזה). וכ״כ בכה״ח סקנ״ב עפ״ד הפמ״ג דלקמן (בנוגע לכ׳ אמה), שצ׳ שהלהב יהא למטה מיו״ד. וראה גם ערוה״ש סוסכ״ב. (אבל שם משמע דמיירי באופן שהפמוט גבוה יותר מהשלהבת). שו״ת דעת כהן סל״ב, עיי״ש ע״ד מנהג כמה גדולים וטובים שהקפידו על כך. וראה מנח״י שם. להורות נתן שם. ועוד.

אבל בלקט יושר הל׳ חנוכה שאם תחתון של הנר תוך יו״ד סגי. וידוע שכן הי׳ אצל כו״כ צדיקים במנורות הגבוהות (והיינו, לא רק הנר עצמו כ״א המנורה). ולהעיר מל׳ יסוש״ה: לקבוע המנורה למטה מי״ט מהקרקע ולמע׳ מג״ט. ויתכן שכוונתו על השלהבת. ובפע״ח שער החנוכה: שיכוון האדם כשמוריד ידו להדליק. ויל״ע. 

ובזמנינו שהרגילו להניחה בפנים - ריטב״א שבת כא, ב ד״ה ודחינן. מרדכי שבת סרס״ו. ועפ״ז - בא״ר סתרע״א סקי״א. אבל ראה בב״י בדעת הטור. וראה משנ״ב סקכ״ז. ועוד. וילה״ע, שבזמנינו שמדליקין במנורה מיוחדת לחנוכה וגם יש אור חשמל בבית, הרי בלא״ה ניכר שהדליקו למצוה. 

למע׳ מכ׳ אמה: לא שלטא בה עינא וליכא פרסו״נ (רש״י שבת כב, א ד״ה פסולה) שאינו ניכר (רמב״ם חנוכה פג ה״ז). וגם כשמדליקים בפנים - ראה טור וב״י סתרע״א, ודלא כדעת רבינו יואל הלוי - הובא בטור ועוד.

ואפי׳ אם גוף הנר למטה מכ׳ - מקו״ח קיצור הלכות ס״ו. פמ״ג שם במ״ז סק״ה, הובא במשנ״ב שם בשעה״צ סקל״ג. וכ״ה בחי׳ מהרצ״א (מכת״י) עהרמב״ם חנוכה פ״א ה״ו. אבל ראה בחכמת שלמה שם.