The Question Asked at a Pidyon Haben
At a Pidyon Haben ceremony (the redemption of a firstborn son), the baby’s father is asked, as per the text in the Siddur, whether he prefers to give five sela’im to the kohen in order to redeem his son, or to keep the money. This question should not be misunderstood: the father is actually not given a choice; the child belongs to the father, and even if he were to choose to give the child to the kohen, he would nevertheless have to perform the mitzvah of Pidyon Haben. The reason the father is asked this question is for him to understand that the money is an absolute gift to the kohen, and that it must be given sincerely and wholeheartedly, with no possibility of getting it back. Another reason for this question is to make the father aware how the mitzvah of Pidyon Haben operates: it’s not only about the father giving the kohen the five sela’im; he needs to understand that he is engaging in a process of “redemption”—he is redeeming his son from the kohen, and if his son doesn’t have a Pidyon Haben, he will have some aspects of the kedushah (sanctity) of a bechor (a first-born son), and consequently there might be certain things forbidden to him. #2961
1 שו״ת תרוה״ד סרל״ה. רמ״א יו״ד סש״ה ס״י. ובשו״ת הרדב״ז ח״א סתצ״ט - באו״א קצת. (וראה באבני מלואים סכ״ט סקי״ג שא״צ הכהן להקנות הבן להאב). וכבר העיר הלבוש (שם ס״י) עפ״ז בנוסח ״מאי בעית״ שבסידור ש״שאלת חנם היא זו״. וכן בחכמ״א כלל קלו ס״ז נשאר בצ״ע. וגם בנוסח הנ״ל גופא מודגש ״דמחייבת ליתן לי״.
ומצינו בכ״מ בישוב הדבר בכו״כ אופנים: ראה ב״ח שם ד״ה בתשובות. שו״ת חוט השני סצ״ב - הובא בפת״ש סקט״ו. (וראה מש״כ לבאר בדבריו בפדה״ב כהלכתו פ״ח הע׳ 38). ערוה״ש סלה-לז. (ונתקשו טובא בדבריו. וראה אוצר פדה״ב מבוא פ״ז. ואכ״מ). שעה״כ סדר פדה״ב. בית דוד ביסטריץ על אתר. יד יהודה השמטות להל׳ תערובות סצ״ט סקכ״ב. שו״ת גרן דוד סל״ג סק״ה. עמק הלכה ח״ב סמ״א. שם סמ״ז. שו״ת מהרא״פ יו״ד סכ״ד. שו״ת מנחת שלמה ח״א סס״ב סק״י. וראה מש״כ בבי׳ באבודרהם השלם בסוה״ס ע׳ תג. מנחת צבי למנ״ח מ׳ תקל סק״ה. ועוד בכ״מ. וגם ע״ד הדרוש וכו׳.
ועיי״ש בס׳ פדה״ב כהלכתו מש״כ הו״ע ליישב. ויסוד הענין נמצא בכ״מ - ראה בשו״ת חת״ס יו״ד סרצ״ב. שפ״א בכורות ט, ב. וכבר העירו שבראשונים משמע להדיא שנותנו לכהן ואח״כ קונה מהכהן (ראה בסהמ״צ מ״ע פ. חינוך מ׳ יח בשרשי המצוה. וכן בסמ״ק מנה ב׳ מצוות, מ׳ רמב - לתת בכור לכהן, ובמ׳ רמה - לפדות בכור אדם. ועד״ז בחרדים פט״ז מ׳ לט להפריש בכורות. ושם מ׳ נא שיפדה בנו בכור. ובשו״ת הריב״ש סקל״א שהכהן זוכה בבן ונותנו לאב). וראה גם שיחת ש״פ אחרי תשכ״ב.