Living in a Torah Environment
Question: Real estate prices in frum (observant) neighborhoods have skyrocketed. I am considering moving to another area; whereas it’s not a frum environment, it’s certainly cheaper. What does halachah have to say about living outside the frum community?
Answer: According to halachah it is crucial for a person to live in a Torah environment. Furthermore, it’s written in Pirkei Avos, “Hevei goleh l’makom Torah” (Leave your place of residence and go into exile in order to live in a Torah environment). The Rambam brings it as a halachah that it is important for a person to live in a religious environment; “Harcheik mishachein ra” (Distance yourself from a bad neighbor) lest you learn to emulate their behavior. He writes that if a person is unable to find a positive, religious environment they should even go live in a desert, rather than live in an area that can have a negative influence on them. A person should rather be alone than be in bad company—so much so that Hashem did not speak with Avraham Avinu during the time that he was living together with Lot. The only exception to this rule is if a person leaves their frum environment with a shlichus (mission) to be mekarev (bring close) other people to Yiddishkeit, as per the saying of Chazal, “Haba l’taheir, mesayin oso”, which could be interpreted to mean that when someone goes with the shlichus of purifying others, they are helped from Shamayim. This is very similar to the concept of Hakhel: a person should not keep to himself; they should create an entire kahal (a community) wherever they may be. #428
בפנים נאמרו הדברים בד״כ. ופשוט שאין כל האישים והענינים שוים. והכל לפי מה שהוא האדם. ובכ״ז פשוט ג״כ שיש לחלק בכמה אנפי: מהות המשפיע, כוונתו, אופן הקירוב להמושפע (בדרך השפעה או חיבור), מהות המושפע, ועוד. וכפי שנת׳ כ״ז בכ״מ, ומהם - בהמצויינים לקמן.
ונסמנו כאן רק מ״מ וציונים אחדים לכללות הענין. והמעיין בהם ימצא ככל הדברים והאמת האלה. ואין הזמ״ג לבאר הכל בפרטיות הדרושה כפי הנצרך. ואלו הן:
אבות פ״א מ״ז ובפי׳ הרר״י ומאירי שם. ועיי״ש בפי׳ נוצר חסד. שם פ״ב מ״ה (ועיי״ש בפי׳ הרר״י. תפא״י שם). שם פ״ד מי״ד. שם פ״ו מ״ט ובפי׳ מד״ש שם. וראה מש״כ מהר״ל בפי׳ דרה״ח שם. (וכתבו בזה דורשי רשומות בכמה אופנים). פסחים קיב, ב. רמב״ם דעות פ״ו ה״א. אדר״נ פ״ט מ״ד. פרדר״א פכ״ה (בפי׳ הפסוק משלי יג, כ). ס״ח סתתקפ״ו. פירש״י משלי ט, ז. וראה משה״ק באבות הראש פלאגי (ח״א קמ, א) מסהדרין לז, א. ואכ״מ. וראה שד״ח אס״ד מערכת ה״א אות ב. שו״ת מחנה חיים ח״ב סכ״ב. שבילי דוד או״ח סתצ״ו ד״ה ודרך אחר. וראה שו״ת דברי מלכיאל יו״ד ח״ב ס״ט סק״ב. ישכיל עבדי ח״ה יו״ד סכ״ט.
וז״ל הרמב״ם באגרת השמד: אפי׳ שתי עיירות מישראל אחת מהן יותר טובה במעשי׳ ובמנהגי׳ ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת יחוייב ירא ה׳ לצאת מאותה מדינה שמעשי׳ אינם כ״כ טובים לאותה העיר הטובה. וכבר הזהירונו רבותינו ז״ל שלא ידור אדם בעיר שאין בה עשרה צדיקים ולמדו לזה מסדום.
ויעויין בשו״ת אבנ״ז יו״ד סתנ״ז בנוגע למצות ישוב א״י, שלא ניתן לכתוב לרוב פשיטותו, שאא״פ לומר לחייב לדור בא״י בחברת החטאים בנפשותם אשר זה הוא פתח לכל עון ולכל חטאת כידוע. ועכצ״ל ולחלק בין זה למש״א בכתובות (קי, ב) לעולם ידור בא״י אפי׳ בעיר שרובה גוים. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ח״ד סנ״ז.
ובהאי ענינא מצינו ג״כ, שבב״ר (מא, ח) דרשו, שכעס הי׳ לאברהם, אמר הקב״ה לכל מדבק ולא ללוט בן אחיו. ולאידך, שם גופא במדרש (הובא בפירש״י עה״ת לך יג, יד) שהדיבור פורש ממנו כשהי׳ עם לוט. ועכצ״ל ולחלק בזה גופא, באיזה אופן שיהי׳, וע״ד משנת״ל.
והנה, בשיחות קודש, כל הספרים מלאים בד״ז. ובכ״מ בשיחות ובאג״ק מובא דיוקו של אדה״ז (לקו״ת שמע״צ פח, ב. פט, ד) בל׳ חז״ל (יומא לח, ב לפי גי׳ הש״ס משא״כ בגי׳ הע״י שם. ועייג״כ בפי׳ הר״ח שם) הבא לטהר - שהכוונה (גם) לטהר אחרים. ומצאתי שכבר כתב לבאר כן הפמ״ג בתיבת גמא פ׳ לך (אות ד ד״ה בפסוק ויהללו). ואף שבמק״א (שבת קד, א. ועוד) מובא בל׳ ״ליטהר״ - עכצ״ל ששניהם (ב׳ הגירסאות) אמת [וראה לקו״ש ח״ו ע׳ 381. אג״ק חכ״ג ע׳ צה. ועוד].
והדברים מוסברים הדק היטב בלקו״ש חי״ג ע׳ 17 הערה 18. ושם: אין סתירה לזה ממ״ש הרמב״ם (הל׳ דעות רפ״ו) אם הי׳ במדינה שמנהגי׳ רעים כו׳ ילך כו׳ - כי הטעם לדין זה הוא כמ״ש הרמב״ם שם לפנ״ז ״דרך ברייתו של אדם להיות נמשך כו׳ נוהג כאנשי מדינתו לפיכך כו׳ אם הי׳ במדינה כו׳״, היינו שהמדובר במי שנמצא במדריגה כזו שנמשך אחרי מנהגי המקום כו׳. אבל אם מחליט בכל התוקף שעליו לפעול על הסביבה ולשנותה לטוב - אמחז״ל הבא לטהר (אחרים - לקו״ת שמע״צ פח, ב) מסייעין אותו (שבת קד, א. וש״נ), שניתן לו הכח מלמעלה שלא להיות נמשך כו׳ - ואדרבא לשנות אנשי המדינה כו׳, כבפנים.
וראה גם בלקו״ש חי״ט ע׳ 618 - בשייכות לשנת הקהל.