When to Recite the Brachah of Hagomel
The brachah of hagomel (the blessing of thanksgiving) is said in the wake of four situations: 1) when a person crossed the ocean; 2) when a person traveled through a desert; 3) when a person who was unwell recovered; and 4) when a person has been released from prison. The halachah is that hagomel is recited only once the sakanah (danger) has completely passed. A person who has crossed the ocean or the desert should bentch (recite the blessing of) gomel upon arriving at their destination. Some poskim maintain that one should wait to bentch gomel until they return home, unless they will be staying at their destination for at least three days. When a person who was unwell is out of danger, but has not totally recovered, they should not bentch gomel until they are fully restored to health. One only bentches gomel when “Chazar l’buryo l’gamrei“(once they have been restored to full health). If they have recovered from their illness, but nevertheless feel a general weakness, some poskim say that they can bentch gomel; however, the words “Chazar l’buryo l’gamrei” imply that one should wait until there is no vestige of their previous illness. A person who has recovered completely, but is on medication in order to prevent a relapse, should bentch gomel as they are halachically considered cured. A person who is incarcerated, but is granted permission to go home for a weekend, should not bentch gomel until they have been permanently released; likewise, a person who has escaped from prison does not bentch gomel because of the possibility of being recaptured. In many sources it’s written that a person who has been released from prison should not make the brachah until they have arrived home. #329
דיני ברכת הגומל בפרטיות: בשו״ע או״ח סרי״ט ובנו״כ. סברה״נ לאדה״ז פי״ג ה״ב ואילך.
ובעניננו - שם ה״ה (ובלוח פי״ב ה״ח ואילך. ושם: הי״א).
ועיי״ע בעט״ז סק״ב בשם אביו מהר״ש מלובלין (עה״ג בשו״ע). וכ״ה להדיא בפסקי ושו״ת מהר״ש מלובלין ס״א. וראה ג״כ בא״א מבוטשאטש מהדו״ת.
ובגדר חזר לבוריו - ראה שו״ת שבה״ל ח״ד סקנ״ב. דברי יציב ח״א ספ״ז. ואכ״מ.
ולענין היוצא מבית האסורים - ראה שיו״ב להחיד״א ס״א, הב״ד בכה״ח סקי״ג. ועוד. וראה גם ערוה״ש ס״ה. שו״ת שאלי ציון ס״ל. בצה״ח ח״א סכ״א סק״ה.
וראה גם לענין לקו״ש ח״ח ע׳ 348. חכ״ח ע׳ 149 הערה 9. שיחת ג׳ תמוז תנש״א (בסה״ש) ע׳ 649 הע׳ 5. ובכ״מ. וראה שיחת י״ב תמוז תשכ״א (ולהעיר שהסגנון ברשימת השיחה בלה״ק צ׳ תיקון).
ולענין עוברי הים ומדבריות ובפרט במתעכבים בדרך - ראה א״ר סק״א. ברכ״י סק״ג. שעה״צ סק״א. ועיי״ע בשד״ח אס״ד הערות ס״ב סקי״א, הב״ד בכה״ח סק״ה. ועיי״ש מש״כ בזה. וראה שו״ת שבה״ל ח״ט סמ״ה. דברי יציב שם. בצה״ח שם. יבי״א או״ח ח״א סי״ג. ועוד. ולהעיר גם משיחת י״ב תמוז דלעיל.