Does liver have to be kashered within three days of shechitah?
Every part of a shechted (halachically slaughtered) animal has to be kashered (rendered ritually pure by removing excess blood through washing and salting) before it may be cooked. Kashering meat should be done within three days of shechting, since salting is only effective in extracting the blood during that timeframe; the only option that remains afterwards is roasting, and there is concern that one might err and cook the meat instead of roasting it.
The exception to the above guidelines is the process of kashering livers, which has a set of unique rules, and it’s important to observe them properly. A comprehensive study of the halachos of kashering liver is beyond the scope of this halachah, and the following are only some aspects involved.
Livers can only be kashered by being roasted on an open fire, so there the limit of a three-day window for salting doesn’t apply. However, care must be taken that the livers aren't rinsed in hot water in the interim, prior to roasting. One must also ensure that the livers don’t soak for 24 hours in blood, water or other liquids prior to kashering, since kashering would no longer be possible afterwards due to the principle of kavush k’mevushal (soaking is halachically equivalent to cooking).
There’s a machlokes (halachic dispute) about whether liver that was not kashered within three days of shechitah may be cooked after roasting. Therefore, it's important to ensure that the date of shechitah is marked on the package. Many poskim (halachic authorities) are of the opinion that if the livers are frozen, the count of the three-day timeframe is suspended until they’re defrosted. However, we are stringent in this regarding all the other parts of meat, and the time that they’re frozen is counted toward the three-day limit. #534â 1
חומרת הגאונים בבשר ששהה ג״י - בשו״ע יו״ד סס״ט סי״ב. וברמ״א שם שמה״ט אין להשהותו לכתחילה דחיישינן לתקלה. משא״כ בכבד - ראה חמו״ד סל״ד.
באם מותר לבשל אחר צלי׳ בכבד - נחלקו הפוסקים, ראה הדעות שהובאו בדרכ״ת שם ס״ק רכד בסופו. ושם הביא בעיקר דעת המחמירים. ועייג״כ בשארית יהודא סע״ג סק״ה שסתם כדעתם. אבל יש מקילים - ראה בשו״ת שמש צדקה סל״ט (ועיי״ש בהגה מבהמ״ח). שער אפרים יו״ד ספ״ח. כרתי סע״ג סק״ה. וכ״פ בבא״ח ש״ב קדושים ביד. ובחכמ״א כלל לד סיג הביא ב׳ הדעות ללא הכרעה.
ומ״מ, בכבד קפוא כתבו כמה פוסקים להקל, כיון שיש מתירים בבשר קפוא בכלל, ובכבד יש מתירים לבשל אחר צלי׳ אפי׳ לכתחילה, ובדיעבד מותר אפי׳ בשאר בשר, ובמקום הפ״מ ושעה״ד יש מתירים אפי׳ לכתחילה. וזהו בנוסף להדעות שמתירים בשאר בשר לכתחילה ושלא במקום הפ״מ (ראה בל״י סקנ״ה. שם סע״ג סק״ו) אף דלא קייל״ן הכי.
וחזי לאצטרופי דעת ה״ר עוזר שבט״ז סקל״ב בנמלח לפנ״ז (וצל״ע אם במליחה מועטת לצלי סגי).
ובפרט שדם כבד רק מדרבנן, וכל עיקר ד״ז רק מחמת חומרת הגאונים. וראה שו״ת יחו״ד ח״ו סמ״ו. וראה גם קיצור דברי סופרים מליחה פ״נ סקס״ז. ומטו בה בי מדרשא גם משמי׳ דהגרשז״א והגריש״א. אבל יש מחמירים גם בזה.
אבל בבשר קפוא בכלל - נתפשטה ההכרעה לאיסור. וראה גם שלחן מנחם יו״ד סי״ג.
שאין להדיח בחמים - ע״פ שו״ע יו״ד סס״ח סי״א.
כבד כבוש - מנח״י כלל כד סק״ב. אבל ראה פמ״ג סע״ג בשפ״ד סק״י להקל לעת הצורך. וראה שארית יהודה שם סקי״ג.