The Halachah of Davar Gush
Due to the prohibition of cooking on Shabbos, we may not allow raw food to come into direct contact with hot food that is in a kli rishon (the pot it was cooked in), even after it’s been taken off the fire. This is because the heat remaining in the walls of the kli rishon prevents its contents from cooling off for a while, and the hot food might cook any raw food it touches. In fact, it’s advisable not to add anything to a kli rishon on Shabbos, including spices, even when the food is no longer warm, as a harchakah (preventive measure).
Once the food is transferred to a kli sheini (a second vessel, such as a serving bowl) it loses some of its heat and no longer has the same ability to cook raw food as a kli rishon does. Since the kli sheni was cold when the hot food was transferred into it, it does not retain the heat of the food, and allows it to cool off.
However, some poskim say that a davar gush (solid cooked food, even if slightly moist, but too solid to pour, such as a piece of fish or meat) maintains its heat even after being transferred from a kli rishon to a kli sheini; the walls of the kli sheini—and even of a kli shlishi—do not have the capacity to cool it off. Therefore, according to these poskim, the halachah of a davar gush is the same for all types of keilim.
If a davar gush was roasted it then maintains its heat far more than a cooked or boiled davar gush, to the extent that many more poskim agree that transferring it to a kli sheini does not have a cooling effect. Therefore, a kli sheini, and also a kli shlishi, has the same halachah as a kli rishon.
544?1
1 פרטי הדינים בשו״ע או״ח סשי״ח ובנו״כ. ובמג״א שם סקכ״ח ע״פ הירושלמי שבת פ״ג ה״ד למנוע מליתן גם בכ״ר שאהיס״ב משום הרחקה. וכ״ה בשו״ע אדה״ז שם סי״ז.
ולענין דבר גוש - כ״ד המג״א שם סקמ״ה. ושם דכש״כ בצלי. וראה פליתי סי׳ קה סק״ה. פמ״ג או״ח סשי״ח במ״ז סקכ״ד. ובארוכה - בשו״ת הצ״צ יו״ד סס״ה. ולהעיר שעיקר ד׳ הצ״צ שם הם בדחיית ד׳ הבינ״א בשו״ת סמ״ז. וצ״ע אם ס״ל כן למעשה. (והערנו מזה במ״מ וציונים להלכה יומית אות תעז - לענין אחר). ולהעיר מלשונו שם: לו יהא כדבריו שדבר גוש בכ״ש אינו מבשל רק מבליע ומפליט. ובסו״ד נוטה שדבר גוש מבשל רק בדוחקא. (ולהעיר מפס״ד להצ״צ או״ח סתמ״ז סק״ג, אלא שזהו לענין מבליע ומפליט ולגבי חמץ בפסח). וראה בהנסמן באנציק״ת ערך כלי ראשון הע׳ 27 ואילך.
ובדעת אדה״ז בקו״א לסרנ״ג סקי״א - האריכו בכ״מ. ויש שנדחקו לפרש מחמת כמה טעמים שמש״כ שם אינו למעשה, והוא רק לדבריו דהמג״א. אבל ראה מה שכתבנו בעניותין במ״מ וציונים להלכה יומית אות שצ. ועפמשנ״ת אצלנו שם, נפל היסוד ונפל הבנין. ועוד ועיקר, שצע״ג לומר ולפרש בל׳ אדה״ז ״א״כ יש לעשות איפכא וכו׳ וכן המנהג פשוט״ שאין כוונתו כפשוטן של דברים. וכמדומה שבשעתו הערנו מזה בקובץ הערות אהלי תורה שי״ל בשנת תשנ״ו, בהערות לס׳ שבת כהלכה. ואינו תח״י כעת.
ובשעתו ראיתי לח״א שליט״א בא׳ החוברות (כמדומה שי״ל בכולל אברכים דמלבורן) שכ׳ לפרש באופן מחודש שבאמת הכוונה שם בקו״א לענין מבליע ומפליט, ולא לענין בישול, ומ״מ לגבי חימום הרוטב ע״י הקטניות שהם דבר גוש, סגי בהכי לעבור על איסור בישול. ואף ששמועה זו נאה, מ״מ ק׳ לחדש כן ללא יסודות בש״ס ופוסקים.
ויתכן לומר, שמה שלא הביא כן אדה״ז בשום מקום בשו״ע עצמו, היינו משום דספוקי מספקא לי׳ אי דבר גוש מבשל ג״כ או שרק מבליע ומפליט, ובפרט שלאו כו״ע ס״ל הכי לענין מבליע ומפליט. ולא רצה להורות לא להקל ולא להחמיר. ומצינו עד״ז בכ״מ שסתם הדברים בפנים השו״ע, ולדוגמא בסי׳ הנ״ל גופא, לענין תנאי חזרה בקדירה ריקנית, שבקו״א סק״ח הראה פנים לכאן ולכאן, ובפנים סתם הדברים (ראה תהל״ד שם סקי״ח). אמנם, בנדו״ז שבקו״א שם, שעצת המג״א אינה מעלה ארוכה למחמירים בגוש ונמצא חומרו קולו, ע״כ הכריע שיש לעשות איפכא. ואכן בסשי״ח סל״א השמיט ד׳ המג״א לענין גוש, וכן מש״כ הט״ז שם סקכ״ד עד״ז. ולאידך שינה מל׳ המחבר שם סי״ט: אסור לטוח וגו׳ על הצלי בעודו כנגד המדורה. וכתב בלשון סתמי: בעודו חם שהיס״ב. ולא פי׳ להדיא שכ״ה גם בהעבירו לכ״ש. ובאמת, סתימת הדברים שם נוטה יותר לפרש שבכל גוונא מיירי, גם כשהעבירו לכ״ש.