Halacha2goThe one minute halacha

פרטי הדינים ה״ה כתובים על ספר בשו״ע או״ח סי׳ קד ובנו״כ. וראה מג״א סצ״ו סק״ג ואדה״ז שם ס״ג. ועיי״ע בשו״ע אדה״ז סצ״ז ס״ד במוסגר. מג״א סקכ״ד סק״ז ואדה״ז שם ס״ה. (ובפמ״ג ובמחה״ש לשם מצד הטירדא בכוונת התפלה). וראה בכה״ח סקכ״א שכל שיש צורך התפלה אפי׳ במקצת להתפלל בכוונת הלב מותר לזוז ממקומו. 

וכמה טובה עשו לנו בעלי אסופות (כד׳ הפלא יועץ ערך אסופה), דרשו מעל ספריהם אחת מהנה לא נעדרה, וא״צ לכפול הדברים כאן - ראה בהנסמן בס׳ אשי ישראל פל״ב. הלכה ברורה יוסף לשו״ע שם. פסקי תשובות לשם.

ומכאן לשאלה שנשאלה כמ״פ בביהמ״ד, בשלוחים העוסקים בקירוב נפשות ישראל לאביהם שבשמים בערי השדה, ונפשם בשאלתם, האם מותר להם בתור ש״צ לרמוז לקהל עדתם, לעמוד בקדושה ומודים וכיו״ב, או לפתוח הארון בימים נוראים.

ומצינו כעי״ז בשו״ת אג״מ ח״ד סט״ז להתיר אפי׳ להכריז בדיבור באמצע תפלתו בין ברכה לברכה ע״ד הזכרת מעין המאורע, כשבל״ז צריכים לחזור ולהתפלל. (אבל ראה בתשובתו באו״ח ח״א סכ״ב - באו״א). וכבר האריכו בכ״מ מענין זה. 

ולדינא: בנוגע לעמידה בקדושה ומודים שהוא מעיקר הדין שפיר י״ל לסמוך להתיר לרמוז עבור זה. ובמכ״ש ממה שיש מתירים לעקור ממקומו אפי׳ עבור הפסד ממון (ראה ברכת הבית שער מ סק״ה), אבל צע״ג להתיר בדבר שהוא ממנהגא, כפתיחת וסגירת הארון וכיו״ב. ואף גם לפמש״כ בשו״ת בא״מ ח״ג סי״ג לרמוז להביא לו סידור עבור הזכרת ועה״נ בחנוכה ופורים שאינה מעכבת (וראה בית ברוך על החיי״א כלל כה סקכ״ב שנסתפק בזה בנוגע להליכה ממקומו). וטובא יש לחלק.

ומעיון בד׳ הפוסקים נ׳ לכאו׳ שיש לחלק בין הליכה ממקומו, שעיקר ענינה שבעומד לפני המלך אין לו לזוז שלא לצורך (משא״כ לצורך. ובזה גופא כמה גדרים במהות הצורך, ראה ל׳ אדה״ז סק״ד ס״ב:  לצורך כזה מותר אפי׳ באמצע ברכות י״ח. אבל בשאר צורך מותר רק בתחנונים שאחר התפלה - עיי״ש ס״א). אמנם, רמיזה באצבעותיו וכו׳ שאסור גם באמצע ק״ש (ובפ״ר - גם לצורך מצוה. וטעמה - שנראה כקורא דרך עראי - שו״ע או״ח סס״ג ס״ו. אדה״ז שם ס״ז. וראה בשע״ת כאן), חמירא טפי. 

ואם אמנם במקום שמפריע בכוונתו מותר לו להפסיק, ולכאו׳ ה״ה בעניננו, כשבלי זה מתבטלת כוונתו - עצ״ע אם י״ל בזה דאיבעי לי׳ ליתובי דעתי׳.