Requirements of a Mikvah for Men
Tevilas Ezra—so called since it was instituted by Ezra Hasofer—which applies when a man immerses in a mikvah before praying because he requires purification, should ideally be in a mikvah filled by rainwater. Where rainwater is unavailable, forty se’ah of mayim she’uvim (tap water) qualify, but it should be bekarka (in the ground), velo bekli (but not in a receptacle above ground); a kiddie pool, for example, is unacceptable, whereas a receptacle built into the ground, such as a pool, usually qualifies as bekarka. The water should also not be zochalin (running)—it should be stationary. If there is a filter, it should be turned off prior to immersion; in case the filter cannot be turned off, it is still kosher. However, if someone is immersing in a mikvah for tosefes taharah (additional measure of purity), as some people do with varying frequencies—every day, on certain days of the week, on Friday, on Shabbos, or before Yom Tov—there are some poskim who maintain that it must be in rain water. Nevertheless, in this case too, if rainwater is unavailable, it is permissible to use mayim she’uvim—but it should preferably go behamshacha al gabei karka (run a bit on the ground) for a distance of three tefachim (handbreadths).
There is another option called tish’ah kabin, which involves pouring nine kav (approx. 12-16 liters) of water on a person in an uninterrupted flow, which can be used if a person does not have access to a rainwater mikvah, a natural body of water, or even a pool. According to many opinions, this method can be achieved by taking a shower for several minutes. To ascertain how many minutes are necessary, one can put a pail where it can catch the water to measure how long it takes for the water to reach the required shiur. There are additional details about this method that are beyond the scope of today’s halachah. If a kosher mikvah is available later on, one should immerse again. #378
ראה מש״כ בהלכות לימי הקיץ שי״ל בגליון משולחן הבד״צ גל׳ יב וש״נ בהערות 29-32.
ולא נצרכה אלא להעדפה, כיון שרבות שאלוני לאחרונה עד״ז בנוגע לשימוש בבריכות, ובפרט בימי הקיץ, במקומות שאין מקוה טהרה לאנשים. וטענתם, שבשו״ע אדה״ז ספ״ח ס״א כ׳ תיבת ״בקרקע״ במוסגר.
ומ״מ להלכה למעשה ודאי הכי קייל״ן. וכ״ה בשו״ע אדה״ז סקנ״ט סכ״ג. סתר״ו סי״א. והרי בטעם הסוגריים בשו״ע אדה״ז - כמה אופנים. (אבל ראה בדע״ת ספ״ח שם מה שהביא מנחל אשכול).
[ושמעתי שיש שנטו קו להקל בבריכה גדולה הבאה במדה. אמנם, גם אם בבאה במדה אי״ז נוגע לדין טבילה בכלים, שאין ענינו משום מק״ט. ושייך גם בכלי גללים ואבנים שאמק״ט. ולהעיר שבכ״מ - ולכמה דעות - שייך קבלת טומאה גם בבא במדה. ואכ״מ].
וכללות, הדבר תלוי אם הוא דרך בנין, שבד״כ יש לבריכה דין כלי אא״כ י״ב נקב המבטלו מתורת כלי. ועכ״פ, מקום להקל בקבעו ולבסוף חקקו, ואף שאדה״ז מחמיר מאד בכ״ז, פשוט שא״צ להחמיר בנוגע לטבי״ע. ובכל אופן, בד״כ כנ״ל יש נקב למטה, ומקום להקל אפי׳ בחקקו ולבסוף קבעו. ובפרט כיון שנעשה להיות מחובר לקרקע.
אבל, מאד צ׳ זהירות בכ״ז, שלא יבואו לטהר גם באו״א, ושלא יביא לידי מכשול ח״ו בענינים אחרים. (וראה קובץ מבית לוי גליון י ע׳ רכב ואילך מש״כ בחריפות ע״ד המצאה חדשה בזה).