Halacha2goThe one minute halacha

בדין שתי קדירות - רמ״א סצ״ב סוס״ח. פס״ד להצ״צ שם ס״ח סק״ג. ט״ז סצ״ז סק״ג ובנקוה״כ שם. וראה שו״ע אדה״ז סתנ״א סמ״א סס״ה וסס״ז. שו״ת הצ״צ או״ח סמ״ג בסופו. והארכנו טובא בקובץ הערות 770 (נדפס בחורף תשע״א) בהערות לשוה״ג - בהערה הב׳ להע׳ 12, קחנו משם. 

בשיעור הרוטב - כ״ה דעת חוו״ד סצ״ב בבי׳ סק״כ. וכן מורין בי מדרשא. וי״ח. ואכ״מ.

ומש״כ להחמיר גם בפרווה, הנה אם לדין לכאו׳ יש תשו׳ דמהיכא תיתי להחמיר בדבר שאי״ב חשש איסור, שהרי גם אם הפרווה יבלע מהבשרי - אי״ב איסור. ומ״מ סתמנו בפנים כן, כמקובל. וגם י״ב משום הרחקה. ועיקר, שבדברינו שם הארכנו בטעם החומרא לכתחילה בב׳ קדירות (שאינו רק משום סייג וגדר כ״א) לחוש להשי׳ שגם בכה״ג ה״ז בולע, וא״כ ה״ה בכה״ג.

ובכללות הענין - ראה בארוכה בקונטרס בענין שני כלים שנגעו זב״ז (שפיץ). וש״נ. 

והנה, בנדון המוזכר בפנים, יל״ע קצת, שהרי בנפל שלא כנגד הרוטב, לכאו׳ אין המים מותרים לשימוש בחלבי רק כשי״ב ס׳ פעמים ס׳, ראה הפרטים בשו״ע יו״ד סצ״ב ס״ה וס״ו ובנו״כ. אלא שבד״כ הקומקום מכוסה וה״ז כנפל כנגד הרוטב - ראה גליון מהרש״א שם ס״ה. אבל באמת בלא״ה יש כאן כו״כ צדדי היתר - ספק שמא אינו מפעפע מחוץ לפנים, וספק אם יש לדון כאן דין נ״ט בר נ״ט (בשעת הבישול). ובכלל ה״ה כלי שדרכו להשתמש בו בשפע. ועיקר, שבהיתר ל״ש גדר חנ״נ, וה״ז כקדירה חדשה. וגם שבהיתר לא גרע מע״ש או במקום הפ״מ שמתירים רק בס׳ (גם ללא צינון, להסוברים כן). וראה בינ״א כלל מה. שו״ת חבלים בנעימים ח״ג יו״ד סי׳ נ סק״ו. ויברך דוד סצ״ג. וראה שו״ת ארץ צבי סקכ״ט.

וה״ה שיש מקום לומר להתיר אפי׳ הקדירה עצמה, לחמם בו מים חדשים שישתמשו בו בחלב, מדין נ״ט בר נ״ט דהתירא לדעת המחבר, ובכה״ג שישנם כמה צדדי קולא, אין לחוש לגרימת נ״ט בר נ״ט לכתחילה. ובפרט כשאין לו כלי אחר לחימום מים בקל. ועכ״פ - יש להתיר לאחרי מעל״ע.