#560: Kol B'ishah: Women Singing in the presence of Men
The halachah of kol b’ishah ervah is that a man may not hear a woman or a girl singing. The accepted halachah is that the issur (prohibition) also applies to women singing in unison.
Women should therefore avoid singing if there are men present, or within earshot. A woman who sings in a man’s presence is liable for lifnei iver (the prohibition of placing a stumbling block in front of another).
A non-Jew isn’t forbidden by halachah to listen to a woman singing; rather, it’s an issue of tznius (modesty) for the woman. Therefore, it’s best to avoid singing when non-Jewish men are around, as well. #560
כבר באו דברינו בענין זה בקובץ פסקי דינים לבנות חב״ד (קיץ תשע״ב), עייי״ש הע׳ 4 ואילך. ועלה בהסכמה גם משאר רבני אנ״ש שיחיו אשר נקבו בשמות בחו׳ הנ״ל.
ולא נצרכה אלא להעדפה, בנוגע לשירת כמה נשים ביחד (עייי״ש הע׳ 6), שנוסף לזה שד׳ שו״ת שרידי אש ח״ב ס״ח אינם להלכה, כנז׳ אצלנו שם מהכרעת האחרונים, ומפורש הפכו בכ״מ (יוסף אומץ סתר״ג. שו״ת חת״ס חו״מ סי׳ קצ. ועוד. וכ״מ מד׳ שו״ת באמ״ח דלקמן) - ילה״ע שהו״ע כת״ש בהמשך התשו׳ שלא נחה דעתו בזה. (ומש״כ בחתן סופר סדר עבודת היום שער טהרת הידים סי״ד - ל״כ כ״א כמסתפק, ולא העלה להדיא להיתר). וכבר העירו מל׳ הגמ׳ סוטה מח, א: זמרי נשי. וראה את צנועים חכמה (הבר) ח״ב מכ״א. וש״נ.
והנה, לכאו׳ פשוט שגם בזה שייך לפנ״ע או מסייע. וע״ד שמצינו כה״ג לענין כיסוי שערותי׳ וגופה בכלל (ראה אגה״ת להרר״י אות עח. וראה שו״ת הצ״צ שעה״מ ח״א סמ״ה ד״ה ובזה. ובדפו״ח - אה״ע סשס״ג. חי׳ הצ״צ ברכות פ״ג ד״ה והנה (ה, סע״א). וראה לחמי תודה יט, ב).
ולעניננו, בנוגע לקול באשה בפרט - כ״ה להדיא בשו״ת באמ״ח (בסו״ס באר שבע) ס״ג. והו״ד בא״ר סע״ה סק״ה. כה״ח שם סקכ״ג. ועוד. (ומש״כ בל׳ ״ראוי ונכון״ - אולי מטעם דקאי (גם) בפנוי׳, ובכגון דא אינו אסור כ״א במכוון ליהנות. ולדידן שכולן בחזקת נדות, הדר דינא כנשואות, וגם באינו מכוון. ועצ״ע). וראה גם משנ״ב סי׳ תקס בשעה״צ סקכ״ה בחצא״ר. ולהעיר מתפארת יונתן בשלח טו, כ.
וכן נקטו בפשי׳ אחרוני זמנינו - ראה לדוגמא הליכות שלמה תפלה פ״כ הע׳ כ. וראה שו״ת דברי יציב אה״ע סל״ו סק״ו. וכן רווחת ההוראה. ולהעיר משו״ת שלמת חיים (מהדורת תשס״ז) סצ״ב.
והן אמנם, שיש שכתבו להורות היתר באינו יודעה ומכירה. וראה ג״כ בשערים מצויינים לאאזמו״ר זצ״ל ס״ה סקי״ד. ואמור בכפילא - בספרו עמ״ס תענית ה, א. וש״נ. אבל סתימת כל הפוסקים משמע שאין לחלק ביניהם. וראה שו״ת שבה״ל ח״ג אה״ע סקפ״ח.
כן להעיר שגם המקילים כתבו כן - בעיקר - בגרמופון וכדו׳ משא״כ בשמיעת קולן ממש. ועיי״ע בהנסמן בס׳ את צנועים חכמה שם באורך. לבושה של תורה ח״ב סע״ג. וקיצרתי.
ונוראות נפלאתי במה שראיתי בשו״ת משיב נבונים ח״ד סנ״ב דאזיל בתר איפכא בכחא דהתירא בכהנ״ל. אלא שגם הוא כ׳ כן רק באופנים מיוחדים, ובצירוף כו״כ צדדי היתר, עייי״ש.
ומ״מ, מצינו שכתבו אחרוני זמנינו להקל בדאא״פ, בבנות שבביה״ס, וכשאי״ז ביודעין שנשמע לאנשים. וראה לבושה של תורה ח״ב סע״ב מש״כ בזה.
ובמשמיעה קולה בשיר לפני נכרי - פשוט כבפנים. וזו משנה שאינה צריכה. ומ״מ לרווחא דמילתא, הצבנו ציונים, תכתב לדור אחרון - ראה שו״ת רבבות אפרים ח״ה סתצ״א. באר שרים ח״ב סנ״ד. ויען דוד ח״ב סקפ״ד. נצח יוסף ח״ב סס״ג. ועייי״ש בנסמן בס׳ לבושה של תורה. שו״ת נצח יוסף ח״ב סס״ג.