Halacha2goThe one minute halacha

ראשון לראשונים - כ״כ במאירי ב״ב ב, א שאין חוששים להיזק שמיעה לפי שסתם בנ״א נזהרים בדיבורם. ולדבריו יוצא שבאופן שאא״פ להיזהר, כבהאזנת סתר במקום פרטי (משא״כ בחצר), לכאו׳ שאני. 

אבל באחרונים (ערך לחם סקנ״ד ס״ח. כנה״ג סקנ״ז בהגה״ט סק״א. הגהות רעק״א לשו״ע סקנ״ד ס״ג. מהר״א אזולאי ללבוש שם ס״ח. ועוד) הובא משו״ת הרא״ם ס״ח דהיזק שמיעה ל״ש היזק. ושם, דלא אשכחן בכולה תלמודא היזק כה״ג.

ומבי מדרשא שתלוי בגדר היזק ראי׳ - מניעת השתמשות או דין מזיק, היזקא דגופא של נזקי אדם באדם או דממונא (ראה אבהא״ז שכנים פ״ה הט״ז. חזון יחזקאל ב״ב פ״א ה״ה. חי׳ ר׳ שמעון יהודא הכהן ב״ב ס״א. דגל ראובן ח״ג סל״ח. ועוד. ולהעיר מסמ״ע ואדה״ז דלקמן). ובסגנון אחר ואו״א (ראה משנת יעב״ץ חו״מ סכ״ט), שה״ז גם דין (וגדר) בהל׳ שכנים וגם בהל׳ שותפים (ולכן הובא בשניהם - ראה פרישה סקנ״ו).

ועוד בה, שעיקר ההיתר שא״צ בהרחקת נזקין כשאינו גירי דילי׳, לפי שאא״פ לבטל זכות המזיק מלהשתמש באופן הרגיל בביתו, משא״כ בהאזנת סתר שאי״ז מכלל זכויות השכן. 

ולפו״ר ילה״ע בכ״ז מעירובין סג, ב: הישן בקילעא וכו׳. וגם יל״ע מ״ש מהיזק ראי׳, שאיסורו גם משום לישנא בישא וצניעותא (ראה רמב״ן ב״ב נט, ב. וכ״ה בשו״ע אדה״ז נז״מ סי״א ואילך. וראה יד רמ״ה סר״פ משום צניעותא דנשי. ובסמ״ע סשע״ח סק״ד - משום בושה וחשש השגת גבול). ופשוט שנכלל בגדר ואהבת לרעך כמוך מאי דעלך סני וכו׳, וכן איסורא דבל יאמר. 

וי״ל דמ״מ אא״פ לכופו לבנות מחיצה עבה מטעם זה. ולהעיר מיד רמ״ה שם שהיזק ראי׳ הוא הרחקה יתירה שתיקנו, ולאו כל הרחקה יתירה כייפי עלה בי דינא. וא״כ מה שלא תיקנו לא תיקנו. 

והנה, דעת נוטה שה״ז גם בכלל חדרגמ״ה, שגם בנדו״ד ״אין ספק שפועל כזה ברוב הפעמים גורם היזק לגלות סודות האדם״ (ל׳ מהרח״ש בשו״ת תורת חיים ח״ג סמ״ז). וראה שו״ת חקקי לב ח״א יו״ד סמ״ט. וכבר העירו משו״ת הלק״ט ח״א סרע״ו שאסור לחפש מסתוריו של חבירו. וראה פלא יועץ ערך סוד: אותם המחטטים ומחפשים לידע סוד אחר על ידי שמיעה אחרי הוכתל או גנבות דעת או פתיחת אגרות וידוע חדרגמ״ה זלה״ה וכבר כתב בתשובות הלק״ט שהמחטט לידע סוד אחר עובר על לא תלך רכיל וכו׳ דמה לו אם מגלה סוד חברו לאחר או מגלה לעצמו וכו׳. 

ובמקום מצוה ולאפרושי מאיסורא ולהציל מהפסד - בשו״ת תורת חיים שם שאסור גם לדבר מצוה. אבל שם הוא באגרת שלו, שהוא כשואל שלא מדעת שמשתמש בחפץ של חבירו והלה מקפיד שלא ישתמשו. וראה שו״ת חקקי לב להתיר לפתוח אגרת הגוי להציל מידם. ובישראל - מספקא לי׳. ולהעיר משו״ת מהרי״ק שרש קי. רמ״א יו״ד סרכ״ח ס״ג. סרל״ט ס״ז. וראה בשו״ת תשוה״נ ח״ג סשפ״ה. ולא העיר מהנ״ל. ופשוט שאין לה״ר מזה שבמסית מכמינין לו. ולהעיר משיחת ש״פ במדבר תשכ״ט. 

בגדר טב״ע דקלא - ראה תשוה״ג קורוניל ספ״ג. יד רמ״ה סנהדרין סז, א. שלה״ג סנהדרין כט, ב. שו״ת הר״י מיגאש סקמ״ט. תורת חיים חולין צו, א. קצה״ח ספ״א סקי״ג. נתה״מ שם סק״ז ובמשובב נתיבות לשם. שו״ת חת״ס חו״מ ס״ב. פת״ש שם סק״כ ובסל״ה סק״ח. דברי חיים אה״ע סל״ב. בי״צ אה״ע ח״ב סע״ב. משיב דבר ח״ד ספ״ג. אחיעזר ח״ג סט״ו. אמרי בינה עדות סמ״ז. בית מאיר לשו״ע אה״ע סקמ״ב סי״א. מרחשת ח״ב ס״ו. קרני ראם סנהדרין סז, א. ועוד. 

ואם מותר להעיד ע״פ האזנת סתר - ראה חו״מ סכ״ח ס״א ובש״ך ט״ז וסמ״ע שם ובנו״כ. ובמנ״ח מ׳ תסב שגם בשאר עבירות שאין מצוה להכמין עדים, מ״מ מהני. 

ובענין הוראה ע״פ אומדנא - ילה״ע משו״ת הרא״ש כלל קז ס״ו.