Halacha2goThe one minute halacha

לא ניתנה תורה למלאכי השרת 

לא ניתנה תורה למלה״ש - מקורו בש״ס בכ״מ (ברכות כה, ב. יומא ל, א. קדושין נד, א. מעילה יד, ב). ובכ״מ בד׳ הגאונים והראשונים (ועאכו״כ באחרונים) הרבו להשתמש בכלל הנ״ל, ואא״פ לפורטם כי רבים הם. ונלקטו לפונדק אחד בשו״ת מנחת אשר וייס ח״א סמ״א. ויתר על כן, באנצי״ת ערך הנ״ל.

ולא נצרכה אלא להעדפה, בכמה דוגמאות שלא הובאו בספרים הנ״ל, ומילתא דאתיא בקל טרח וכתב לה: ראה שטמ״ק ב״מ נג, א בשם הרא״ש (חילול מע״ש). שם חולין כא, ב בשם גליון תוס׳ למהר״י כהן (באיסורא דלא יבדיל). פי׳ ר״י מלוניל שבת נא, ב (במה שבהמה יוצאה בשבת במידי דמינטרא. וראה בהערת המהדיר לשם). צרור החיים דרך הד׳ ס״ה (להאריך בשברים). מגדל עוז הל׳ חומ״צ פ״ו ה״ו (אפיית מצה). ברכת אברהם טריווש (בכ״מ בספרו לענין הפסק בין נטילה לברכה בשחר, וכן לענין תוכ״ד בברכת השבח - ראה שם סס״ג. סד. קעג. קפט. ריא. רצז. ש). חי׳ רבינו פרץ נזיר לט, א (לענין נזיר שהי׳ בו שיעור שער כדי לכוף ראשו לעיקרו בשעת הנדר).

ובכ״מ הובא כן, לענין תורה שאין עמה מלאכה (ראה תשובות הרמ״ה סרמ״ח. כלבו סקמ״ז ובהערת המהדיר. מגן אבות לרשב״ץ אבות פ״ב מ״ב. וראה שו״ת מהר״ם אלשקר סי״ט). ועד״ז הובא בתור טעם לענין דיברה תורה כל׳ בנ״א (ס׳ העיקרים מ״ד פי״ג). ולענין אתם אפי׳ מוטעים (עקידה בא יב, א, של״ח). וראה באגרות הרמ״ה סע״ב (בענין בעי קרא למעוטי ספיקא).

ויש לציין גם לב״י יו״ד סס״ז ד״ה ומ״ש וא״א הרא״ש (בענין דם שפירש ממקום למקום בשעת מליחה וצלי׳). וראה שו״ת אבקת רוכל סל״ו (בל׳ השואל לענין השתחוואה בשיעור שיתפקקו כל חוליותיו). וכבר העירו ממש״כ הפמ״ג או״ח סקנ״ו בא״א סק״ב בענין זה בנוגע לגדר שיחת חולין שעובר בעשה.

והנה, בכ״מ מ׳ שהוא מסברא (ראה לדוגמא לבוש או״ח ספ״ח). אבל במדרש שכל טוב בא פי״ג סט״ז יליף לה מקרא, כבפנים.

בהדוגמאות שבפנים: גוף נקי בק״ש ותפלה - ראה ערוה״ש או״ח ס״ב סי״א. ועיי״ע שו״ת אז״נ ח״ג סמ״ה. וראה בחריפות עד״ז בנימוקי או״ח ס״ג.

והנה בכמה ראשונים כתבו בנוגע לגוף נקי בתפילין, דלא קייל״ן הכי, לפי שלא ניתנה תורה למלה״ש (ראה תשוה״ג שע״ת סקנ״ג. שכל טוב הנ״ל. פיר״ח שבת קל, א. אר״ח תפילין בתחילתו. ועוד. וראה שו״ת מן השמים סכ״ו). אבל להלכה למעשה לא נקטינן כנ״ל, ויש להקפיד על גוף נקי (שו״ע או״ח סל״ז ס״ב), וה״ט לפי שיכול להעמיד עצמו עכ״פ בשעת ק״ש ותפלה. ולהעיר מלקו״ש ח״ב ע׳ 507. (ובס״ח סשס״ג שאא״פ ליזהר שלא להשליך הרוק מהחוטם בעת הנחת תפילין, מטעם הנ״ל. ובכת״י פארמה סתתתתי״ג הובא כן לגבי להחליף בגדים ללימוד התורה).

תפילין מרובעות - ראה ערוה״ש או״ח סל״ב סע״ה. שם סע״ז. אות חיים ושלום סל״ב סקי״ד. מאסף לכל המחנות (לתל׳) שם ס״ק שלב. ובכ״מ. וראה עוד בהנסמן אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות שמח. 

וראה עד״ז בלקו״ש חל״ה ע׳ 65, לענין מצות שההכנה לזה דורש זמן, וכיו״ב הוא בחיוב קיום מצות לקטן אחרי שהגדיל, עיי״ש. [ולהדוגמא שם ממצות ביעור חמץ כשעוסק בביעורו - ילה״ע ממהר״ם חלאוה פסחים ו, א].

והנה במאירי קדושין שם, שאינו היתר מרווח. וילה״ע לזה, ממש״כ בשערי העבודה להרר״י (אות נא) דלא ניתנה תורה למלה״ש נאמר רק להמון עם, אבל העובד השלם דומה למלאך ה׳ צבאות, ועושה המצות בשלימות כמאמרה.

וע״ד החסידות - להעיר מדבר פלא באוה״ת משפטים ע׳ א׳קלד, שמה שקובע א״ע להעמיק מחשבתו בתענוגי עוה״ז וההמשכה כל היום אחריהם אף בעניני היתר, הו״ע בהפקירא ניחא לי׳, אבל ביציאה מעט מהכוונה, ל״ש כלל ענין בהפקירא ניחא לי׳, כי לא ניתנה תורה למלה״ש.

והבי׳ שבפנים, שבכוח האדם לקיים המצוה (וע״פ מאמר המדרש (שמו״ר לד, א) שהקב״ה מבקש לפי כוחו של כאו״א, וכמארז״ל (ע״ז ג, א) שאין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו) - כ״ה בכ״מ באג״ק ובשיחות קודש. וראה גם אג״ק חט״ו ע׳ ל.

(ודא״ג: ילה״ע משל״ה (פסחים מצה עשירה ד״ב) שבמה שלא ניתנה תורה למלה״ש ב׳ פי׳ - לגריעותא ולמעליותא, לגריעותא שנתגשמה התורה, ולמעליותא מחמת יתרון האור. וראה בשיחת ש״פ בשלח תשי״ד שכיון שלא ניתנה תורה למלה״ש נשתנו כמה ענינים בתורה שיהא באופן המתאים לגוף הגשמי).