Reciting Tehillim
Dovid Hamelech, who composed much of Sefer Tehillim (the Book of Psalms), asked Hashem that when Yidden (Jewish People) will recite Tehillim He should be consider it ke’ilu oskim bi’negoim ve’ahalos (as if they are occupied with the complex laws of leprosy and tents, i.e. purity and impurity). It is an ancient custom dating back to the period of Rav Hai Gaon for Jewish people to gather in shuls and recite Tehillim. Whenever an individual or community needs hatzalah (salvation), they open their Tehillim in supplication. There are various customs for reciting Tehillim regularly, and among them:
Reciting Tehillim before and/or after davening: Whereas there are advantages to saying Tehillim before davening l’taheir es ha’avir (to purify the spiritual atmosphere of the world), as well as to enhance the acceptance of one’s prayers on High, the common custom is to say Tehillim after davening. Those who say Tehillim before davening should be aware of the teaching in the name of the Baal Shem Tov that one should not exert themselves when reciting Tehillim before davening, lest they be exhausted and unable to daven Shacharis with proper concentration. The most widespread method of saying Tehillim after davening is to recite the chapters allocated to that specific day of the month, as indicated in many books of Tehillim.
Reciting Tehillim on Shabbos Mevorchim before davening.
Saying extra Tehillim during the month of Elul, most notably, three additional chapters daily from the first day of Elul until Yom Kippur. #382?1
תחילה וראש, מצינו אמירת תהלים אצל יעקב בבית לבן - ראה בב״ר פס״ח, יא. וראה גם ב״ר פע״ד, יא. (וראה ס׳ גימטריאות לריה״ח ר״פ תולדות. וראה פי׳ מהרז״ו לשהש״ר א, א). ונת׳ בלקו״ש ח״ג ע׳ 791. ח״כ ע׳ 124 ואילך. שם ע׳ 402 ואילך. [והרי חלק מס׳ תהלים נאמר כבר לפני זמנו של יעקב ע״י אדם, מלכי צדק, ואאע״ה (ב״ב יד, ב. וראה הגהות הב״ח שם טו, א). אבל, פשוט לכל בר דעת, שהכוונה כאן ברוה״ק, ואין (צורך) להוציא הדברים מפשוטן. וראה עץ הדעת טוב למהרח״ו תהלים קכד, א].
ובכללות התפשטות מנהג אמירת תהלים וכו׳, מתי נקבע, ואופני המנהג בפרוטרוט - נסקר הדק היטב בס׳ מנהגי הקהילות ח״א ע׳ קלח ואילך. ובהשלמות לשם בח״ב ע׳ רמח ואילך. ושוב הוסיף אח״כ בתוספת על העיקר, באורך בקובץ עץ חיים גל׳ טז ע׳ טו ואילך, עיי״ש ותרווה נחת, שהקיף הענין מכל צד ופינה. וראה באג״ק חי״ד ע׳ סא שתקנת אמירת תהלים אחרי התפלה הוא עוד מהקדמונים.
[וראה מש״כ לפי דרכו בגל׳ אור ישראל גל׳ טו ע׳ קנב ואילך. ואכ״מ בדבריו. וראה גל׳ טז ע׳ קצח ואילך].
תורת הבעש״ט בנוגע תהלים שלפני התפלה - ראה צוואת הריב״ש סל״ח. ובנו״א קצת - בתולדות יעקב יוסף פ׳ תזריע.
ובד׳ נפה״ח הידועים ש״ד פ״ב בנוגע בקשת דהמע״ה שיהא כנגעים ואהלות - כבר כתבו בכ״מ בחריפות להשיג על דבריו. וראה של״ה יומא פ׳ נר מצוה שהבין הענין כפשוטו. וראה גם בשו״ת שבו״י ח״ב סמ״ד. ובכ״מ. וכ״ה כבר בפי׳ התפלות לר״י בן יקר לסידור התפלה בברכת ברוך שאמר (בפי׳ ובשירי דוד עבדך). וראה גם קובץ אור ישראל גל׳ טז הנ״ל. ואכ״מ.
במעלת אמירת תהלים אחרי התפילה, ואמירת תהלים בזמנים שונים, ובכלל - ראה קובץ מכתבים שבסו״ס תהלים אהל יוסף יצחק. ובתורת רבינו - ראה בתהלים אהל יוסף יצחק הוצאת ״אוצר ספרי ליובאוויטש״, קובץ מכתבים (ב). וראה גם מש״כ בס׳ תהילות יוסף יצחק (ריטרמן).
ובכללות הגדר דאמירת תהלים לפני ולאחר התפלה - ראה מש״כ להוכיח מכ״מ בגנזי אברהם פרנקל סי״ג.