Moving about while Eating
If one goes from one room to the next while eating food after which the brachah acharonah (after-blessing) is borei nefashos, the halachah is that a new brachah needs to be made before continuing to eat in the next room, unless they had in mind to go there while reciting the brachah rishonah (blessing prior to eating). Since it’s common for people to move about while eating, it’s recommended that one always bear in mind when making the brachah before eating that they might go into another room, thereby avoiding the issue of whether another brachah needs to be said. However, this is not the case when going mibayis lachatzeir (from the house into the yard), or mibayis l‘ebayis (from one house to another); in that case, a new brachah has to be recited, even if one intended to continue eating outside the house. If one is in doubt whether a new brachah is required, it is preferable to make a brachah acharonah in the first location, and then recite a new brachah rishonah before eating in the second location; it would not be considered a brachah she’einah tz’richah (an unnecessary blessing) since it’s being done to avoid the shailah (the halachic uncertainty) of whether an additional brachah is required. #332?1
שו״ע או״ח סקע״ח ס״א ואילך ובנו״כ. שו״ע אדה״ז שם. סברה״נ פ״ט [ובלוח: פ״ו] הי״א ואילך. (ובמשנ״ב סקע״ח בבה״ל ד״ה בבית א׳ היקל בדיעבד ביצא מחדר לחדר. (וכ״פ כמה מאחרוני זמנינו, בזמנינו שרגילים לעשות כן. וראה לקמן). אבל דעת רוב הפוסקים, ואדה״ז בכללם, אינו כן).
והרבה יש להאריך בזה בכמה פרטים (בגדר בית וחצר, ובגדר רואה מקומו, ובענין רואה מקומו מבית לבית (ראה לבו״ש למג״א סק״ב. פמ״ג במ״ז סק״ט. משנ״ב סקי״ב ובשעה״צ סק״ט. קצוה״ש סנ״ז בבדה״ש סק״ב). וראה גם מש״כ בזה (מדברינו בתוספת קצת נופך) בקובץ הערות הת׳ ואנ״ש צמח צדק דסידני ח״י אלול תשס״ז).
וצ״ל דעתו בשעת הברכה דוקא - כ״ה בל׳ אדה״ז כמ״פ. וכ״ה בכ״מ. ודלא כמאמ״ר סק״ג. וראה שו״ת בצה״ח ח״ב ס״ט.
כן יל״ע בגדר דעתו, אי סגי בדעת לצאת ממקומו או שצ״ל דוקא דעתו לאכול במק״א. והדברים ארוכים, ומתבארים ממש״כ בט״ז סקע״ח סק״ט, עייש״ה ובפמ״ג במ״ז שם. מג״א סקפ״ד סק״א. שו״ע אדה״ז סקפ״ד סוס״א. מאמ״ר סקע״ח סק״ג. נה״ש שם. והארכנו מזה במק״א. ולא עת האסף פה.
ובענין התנאי - ראה בס׳ תנאים טובים דבליצקי ע׳ לג. [ונ׳ פשוט שגם ברגיל לצאת, אי״מ, וכדמוכח מסברכה״נ פ״ט הי״ח לענין הבאת צרכי סעודה שהוא דבר הרגיל. וכן בשו״ע אדה״ז סקע״ח ס״ח לענין שמש שהולך ובא תמיד (שרק בסעודה או בדבר של קביעות אינו הפסק). וכ״מ מזה שיציאה לביהכ״ס לנקביו הוה הפסק (כשאוכל באופן עראי - להכרעת אדה״ז בסברה״נ שם), אף שדרך לעשות כן (ראה לבוש סוס״ז), וגם לא סגי בלא״ה (ראה הגהות ערך לחם למהריק״ש ס״ז). ועכצ״ל שגם בכה״ג שהוא רגיל ה״ז הפסק וסילוק.
וי״ל שאדה״ז לשיטתו אזיל, דהנה בלבוש סרע״ג ס״ב כ׳ (וכ״כ בדה״ח דיני קבמ״ס) דמסוכה לבית א״צ דעתו, שכן דרך לפנות מסוכתו בעת הגשמים ועדיף מתנאי. (ועי׳ בא״ר סקע״ח סק״ט בסופו מש״כ על דבריו. וראה גם במשנ״ב סרע״ג בבה״ל ד״ה ומבית). אבל בשו״ע אדה״ז שם ס״ד כ׳ להדיא שכשמחיצות הבית מפסיקות צ׳ דעתו. ובדוחק יש לחלק דשאני התם שהוא רק בעת הגשמים ואינו דרך כ״כ.
ולהעיר מדע״ת למהרש״ם או״ח סתרע״ב ס״ה ד״ה ונראה (לענין אחר - לגבי נ״ח). ויש לחלק. וראה שו״ת שבה״ל ח״א סר״ה].
ובכתבי אחי וראש הרה״ג הרמ״ש שליט״א האריך בכל דיני תנאים (כיו״ב) - אי יכול להתנות כך לכל ימי חייו או רק לשנה אחת. והביא מכ״מ לכאן ולכאן. ואכ״מ.
ובדין ברכה שא״צ במקום ספק - כ״ה בכ״מ. ומפורש כן בשו״ע או״ח (ודאדה״ז) סקע״ד ס״ד (ס״ה). שם ס״ז (ס״ג). וכ״ה בשו״ת הצ״צ או״ח סקט״ז. וראה פס״ד להצ״צ או״ח סרי״ב ד״ה שם בב״י (ח, ג).