May recent models of urns be used on Shabbos?
Many recent models of urns come with a gauge which indicates how much water is in the urn. Since it’s connected to the main chamber, its water level rises and falls accordingly; thus, whenever water is taken from the urn, some water leaves the gauge and reenters the main chamber of the urn. If the water in the gauge isn’t heated before Shabbos, then letting water out of the urn will cause cold water from the gauge to enter the main chamber and be heated up, which is a very serious problem of mevashel (the prohibition of cooking) on Shabbos.
Fortunately, the water in the gauge of many models is heated when the water in the urn is boiled for the first time; it then gradually cools off and isn’t maintained at boiling point like the rest of the water. If the water in the gauge hasn’t cooled down completely and is still warm enough to be served as a warm drink, there is no problem with it being reheated when it reenters the main chamber of the urn. In many models, all that needs to be done initially is to let a bit of water out of the urn before Shabbos begins, or to tip the urn backwards; doing so causes all of the water to heat up before Shabbos. However, if the water in the gauge cools off completely over the course of Shabbos, it becomes a problem again.
There are certain urns on the market that come with rabbinic approval for Shabbos use. Alternatively, one should use an urn without a water level indicator, or examine how the gauge in their urn operates to determine whether it’s permissible to use it on Shabbos. One can also seal the hole of between the water gauge and the main chamber of the urn with duct tape which will prevent the water in the gauge from entering the main chamber. #520?
בהשאלה שבפנים - שקו״ט בכ״מ באחרוני זמנינו.
וכמה פרטים בהשאלה, לכל לראש מצד הבנת המציאות, באם מעלים כל המים רתיחה בשעת הפעלת המיחם, או רק מה שבמיחם ולא בצינורית, ויש שהעלו ע״פ חקו״ד שלאחרי עבור משך זמן מתערבבים המים באופן שגם מה שבצינורית מעלה רתיחה. וכן צ׳ בירור האם לאחמ״כ מצטננים לגמרי המים שבצינורית, והיינו באופן שאינו ראוי לשתות מחמת חמימותו, או שמצטנן באופן שהוא פחות משיעור יס״ב אבל לא לגמרי, או שחומו עולה יתר על כן. וגם מוכרח לברר האם בהוצאת המים מהמיחם גורם שיעלו רתיחה, או שרק מוסיף בחומו (ותלוי ג״כ באם המים שבמיחם נמצאים תדיר - מזמן לזמן עכ״פ - במצב שעולים רתיחה). וד״ז תלוי בהבנה נכונה של המציאות בשטח. ויתכנו שינויים בזה מסוג א׳ למשנהו.
וגם שקו״ט בזה מצד גדרי ההלכה, ובזה גופא כמה פרטים - מצד שיעור בישול במים, וגדר בישול במים לפני שהעלו רתיחה, אף שהיס״ב. וכן בדין בישול בהעלו רתיחה ונצטננו. וכן שקו״ט מצד גדרי גרמא ולא ניחא לי׳. ואיכא דאסברה להא מילתא באו״א, שאין ע״ז שם מלאכה מצד מיעוטו והעדר חשיבותו. וכהנה וכהנה בכו״כ סברות. ועוד דנו בזה מצד דיני ס״ס (צירוף השיטה שאין בא״ב בלח (אף שי״א שבמים לכו״ע י״ב בא״ב), ושי׳ הערוך להתיר פס״ר דלא ניחא לי׳. וכיו״ב בצירופים שונים).
וראה בכ״ז בשו״ת מנח״י ח״ו סכ״א. ח״י סכ״ח. מנחת שלמה סל״ד סקכ״ג. יחו״ד ח״ו סכ״א. אז״נ ח״ט סי״ד. ארחות שבת פ״ב סעיף ל. שבות יצחק שהי׳ פי״ב סק״ג. הלכה ברורה (יוסף) בבירור הלכה ס״ק קס. ועוד.
ויש שכתבו בדעת אדה״ז (סשי״ח ס״ט) שבהגיע ליס״ב, אף שמרתיחו יותר אי״ב משום בישול. (אלא דמיירי התם בנתבשל כבר כל צרכו לפנ״ז). וראה שו״ת אג״מ או״ח ח״ד סע״ד בישול סק״א. ועיי״ש סקכ״ד. וראה שבת כהלכה פ״ד בבי׳ סק״א.
ובאמת כן מוכח בכמה ראשונים (ראה מאירי שבת מ, ב. ועוד). והאריך בזה בס׳ הרחב דעת (הורוויץ) בישול ע׳ צח ואילך.
ובנוגע לשיעור בישול במים שהוא בשיעור שהיס״ב - כ״כ גם בחי׳ הר״מ קאזיס שבת פ״ג ע׳ פח. ועוד. וממילא מובן שגם במרתיחו יותר א״ע משום בישול. וכ״נ בפמ״ג במ״ז סוסי׳ שב. וראה ראש יוסף להנ״ל שבת לח, ב ד״ה דע. ועייש״ע לו, ב ד״ה וכל. וראה קצוה״ש סע״א בבדה״ש סקי״א מש״כ להחמיר. וראה בארוכה בהלכה ברורה סשי״ח בבירור הלכה סקצ״ה. שם ס״ק קג. ועפכהנ״ל כתבנו מה שבפנים.