Does CCTV qualify as Shmirah?
Technological development in CCTV (Closed Circuit Television) and internet-based applications such as Skype (a video-conferencing program) allow for remote viewing of a food-production factory, a dairy farm, a private kitchen—or even an entire home. Contemporary poskim discuss the role of synchronized video transmission in settings that require shmirah (supervision) such as hashgachah (kosher certification) at a factory, Jewish supervision of milking on the farm, safeguarding the kashrus of a kitchen when non-observant people have access to it, and averting yichud (halachically proscribed seclusion of a male and a female).
Some situations are in the category of birur milsa b’alma (clarification of facts), for example: verifying that the Jewish-owned dairy does not milk cows on Shabbos, watching the nanny-cam to make sure milk and meat remain separate in the kitchen, and even a man and a woman traveling unaccompanied in a high-rise elevator. In all these scenarios, many poskim agree that video security, especially if accompanied by real-time remote monitoring, is sufficient shmirah. On the other hand, some authorities maintain that certifying milk as Chalav Yisroel (milk under Jewish supervision) requires a mashgiach (Torah-observant supervisor) to be physically present at the time of milking, and virtual supervision is not sufficient.
Even those poskim who claim that remote viewing suffices for Chalav Yisroel caution that there are many conditions for its application: a plethora of filming angles, absolute consistency in monitoring with a back-up system in case of malfunction (such as an automatic milking-machine shutdown), and foolproof safeguards to prevent tampering with the equipment—all which may make it impractical.
When relying on CCTV in cases that are more clear-cut—yichud, for example—it is important to ensure that the cameras are monitored on a regular basis, since mirsas (fear of discovery) is a crucial component of shmirah. Consistent enough shmirah may be an issue, so it is important not to rely on the cameras l’chatchilah (as a primary solution), but only as back-up.
מצלמות וידיאו במעגל סגור בתור שמירה
האריכו בד״ז חכמי זמנינו, זה אומר בכה וזה בכה. ובכ״מ נכתבו הדברים בסתמא ללא חילוק, אף שטובא יש לחלק בכ״ז בין מצלמות וידיאו למערכות וידיאו במעגל סגור. וכדלקמן. ומכיון שאין הדברים מפורשים בפוסקים, ואין ראיות מוצקות לכאן ולכאן (ורוב הראיות שהובאו - הם בדרך אסמכתא בלבד, ואפשר לדחותם בגילא דחיטתא), עיקר דבריהם תלויים באובנתא דליבא - בסברא ובשיקול הדעת. ואכן, כבר יצאו קו״ק בכ״מ בכ״ז (וראה מה שכתבנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תקח, בענין פס״ד להלכה מתוך המובא בקו״ק). ובכיו״ב, יש להמליץ שתורה רובה בע״פ ומיעוטה בכתב. וכבר נז׳ אצלנו כמ״פ ד׳ הרמב״ן בפתיחתו למלחמות: כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות ולא ברוב קושיות חלוטות שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורת ונסיוני התכונה.
[ועל כגון דא, בשאלות המתחדשות מחמת שינויי הזמן, קיבלנו בשימוש חכמים מאאזמו״ר זצ״ל בעל שערים מצויינים בהלכה, על יסוד מה ששמע מרבו מהר״ש ענגיל, שאמר (ע״ד הצחות), שבהיתר עגונות צ׳ לכל לראש לשער המציאות, אם נראה שהבעל חי או לא, ורק לאחמ״כ צ״ל השקו״ט כדרכה ש״ת. וד״ל. וכעד״ז בכל כיו״ב. וה״ה בעניננו, שהנסיון יותר ממאה עדים. (וראה בספרא דבי רב, שמ״ב על קיצשו״ע סקנ״ב סק״ו, שהביא לסברא הנ״ל, לענין יחוד במעלית, ולקולא).
ובהיות כן, גם אם נכריע להיתרא (וכדלקמן), פשוט שצ״ל באופן ובתנאי שידים מוכיחות שהמצלמות אכן גורמות שיהא גדר ״מירתת״. וד״ז תלוי בפרטים המשתנים, והכל לפי מה שהוא אדם והמקום והזמן. וכבר אמר מי שאמר, בנוגע למצלמות בהשגחת כשרות, שעיקר מטרת ופעולת המצלמות בהנ״ל היא בפיקוח על המשגיחי כשרות. ודי בהערה זו].
ומעתה לגוף הענין - בדין יחוד, הנה, את״ל שהמצלמות הן בגדר פ״פ לרה״ר, ולא (רק) גדר מירתת (ולהעיר שגם בגדר פ״פ י״ל בב׳ אופנים הנ״ל, מצד מירתת או שפ״פ אינו בגדר יחוד. ואכ״מ) - הנה בפ״פ גופא כמה חילוקי דינים (ראה גם, בעז״ה, במ״מ וציונים להלכה יומית אות תרעט הבעל״ט), שלכמה דעות (ראה שו״ת נדרי זריזין ח״ב בסוה״ס ס״ט. בית שלמה או״ח ח״א סע״ח. נחפה בכסף ח״ב אה״ע סוסי׳ יא) אי״מ בחדר פנימי (אף שיש אפשרות שהרבים יכנסו לשם). וגם למאי דקייל״ן כדעת הסוברים להקל בהנ״ל (כן מוכרח להאומרים שגם בסגור מועיל. וראה עזר מקודש סכ״ב ס״ט שמועיל בכל החדרים. ובשו״ת מהרש״ם ח״ב מפתחות לאה״ע סע״ו שגם בעלי׳ מהני. אבל להעיר שי״א דעלי׳ גרע טפי, מכמה טעמי) - שקו״ט בחלון לרה״ר כשאא״פ לראות מתוכו כל הבית (ראה עזר מקודש שם לחומרא, עייש״ה). וכש״כ בעניננו שהמצלמות מלכתחילה אינן נמצאות בחדרים פנימיים (בשירותים וכדו׳).
אלא שבזה י״ל ולסמוך על הסוברים של״ח שילכו ויתייחדו במק״א (ראה ט״ז שם סק״ט. דרישה שם. באה״ט סק״ז בשם בה״י שהמנהג להקל. ובנוגע לחלון - שו״ת אג״מ ח״ד סס״ה סק״ב. צי״א ח״ו ס״מ פי״א סק״ז. מנח״ש ח״א סצ״ח סקכ״א. ודלא כדעת מהרש״ל, הוב״ד בב״ש סק״ט וסקט״ו. ובח״מ סקי״ד).
כן להעיר שפ״פ אי״מ לכמה דעות כשלבו גס בה, או בלילה. אלא שבעניננו ה״ז תלוי במציאות אי רבים שכיחי בלילה, כלומר שגם בלילה צופים במצלמה.
ועוד ועיקר, שכיון שאין רבים הצופים במצלמה, לכאו׳ ה״ז רק כפתח פתוח לחצר. ואף שלכמה דעות גם בכה״ג מהני (שער יוסף להחיד״א בשו״ת שבסוה״ס ס״ד) - מסתבר שאי״מ אא״כ הנמצא בחצר מציל מיחוד (ע״פ השקו״ט בפ״פ לרה״ר, דלכאו׳ גם הנכנס אסור ביחוד, ומאי אהני מה שיכול להיכנס - ראה נחפה בכסף שם. שער יוסף שם. וע״פ המבואר שם, אא״פ להתיר בפתח פתוח לחצר כשאינו בגדר שומר המציל מיחוד). ושו״ר שהעיר כעין הנ״ל בשו״ת משיב נבונים ח״ד אה״ע סנ״ג.
ולענין חלב ישראל - ד״ז תליא באשלי רברבי, אי צ״ל גדר ראי׳ או שבידיעה ובירור סגי. וגם בזה הכריעו בראיות לכאן ולכאן. ואכ״מ. או כלך לדרך זה, שגם אי צ״ל ראי׳, מ״מ אי״ז בכלל הגזירה, כיון של״ג כ״א באופן שיש חשש שיתערב חלב טמא, אפי׳ להדעות שגזרו גם כשאין דבר טמא בעיר. ולאידך גיסא, גם להדעות שה״ז דבר שבמנין, וגם כשבטל הטעם לא בטלה הגזירה (וראה שו״ת מהר״י מברונא סע״ח. חת״ס יו״ד סק״ז) - מ״מ בנדו״ז ה״ז בגדר ישראל רואהו. ויש לחקור בסגנון אחר, אי צ״ל ראי׳ מוחשית או שבראי׳ ע״י הוידיאו סגי.
אולם, בד״א בהסתמכות על ראיית צילומים וסרטי וידיאו לאחרי החליבה, אמנם כשצופה ומביט בשעת מעשה, והכל נסקר בסקירה אחת, ע״י מערכת וידיאו במעגל סגור, פשוט לכל ישר הולך - גם אם נאמר שבידיעה ובירור לא סגי - דלא גרע מיושב בצד העדר, שהרי אין כאן דין ראי׳ ממש, כראיית הנגע ושאר דברים התלויים בראי׳. והכי נימא שראי׳ ע״י הסתכלות במראה ל״מ, ישתקע הדבר ולא יאמר. ופשוט וברור, דלית מאן דפליג - גם למי שירצה להחמיר בראי׳ בעששית (דעדיפא מראי׳ במראה) לקריה״ת וברכת הלבנה וכיו״ב (ראה בהנסמן בשו״ת לב אהרן בוארון ס״ח. ולהעיר משיחת ש״פ דברים תשמ״ב) - שגם ראי׳ ע״י משקפיים מועילה להשגחה בחלב ישראל, ול״ד כלל לברכת הראי׳ וכיו״ב. וראה שו״ת בצה״ח ח״ב סי״ח החילוק בגדרי דיני ראי׳. וראה הנסמן בס׳ משפט העדים טולידאנו ש״ד.
ואדרבה, ראי׳ במערכת במעגל סגור עדיף טפי מהשגחה ע״י ישיבה בצד העדר עשרת מונים, מכמה טעמים, כידוע לכל יודעי דבר. (משא״כ בפיקוח ממשלתי דל״ה אלא אומדנא, ואומדנא לחוד אי״מ).
ומ״מ, למיגדר מילתא ומחמת חששות ומכשולים שונים, נתפרסם בשער בת רבים, שאין דעת חכמים נוחה לסמוך על הנ״ל לחוד, אלא דחזי לאצטרופי עכ״פ. (ויש שנכנסו לחילוקים אי שייך גדר מירתת, במקומות שחברת המחלבה גדולה, שגם אם יפסידו דמי החלב מהקונה הישראל, ימכרו החלב לאחרים. אלא שחילוק שכזה - להנ״ל שג״ז בגדר ראי׳ - אין לו שום יסוד ע״פ דין).
ולמי שדעתו פנוי׳ לראות ולעיין בדברי המלקטים, כולם נקבצו באו לך בקובצי בנתיב החלב. קובץ אור ישראל תשרי תשס״ה. שם תשרי תשע״ב. קובץ מורי׳ אלול תשע״א. נזר התורה תמוז תשע״א. כסלו תשע״ב. תמוז תשע״ב. שאילת משה קליין שיעור לא. הנלקט בס׳ אהל יעקב יחוד סקוצילס ע׳ קמו ואילך. וראה גם משפט העדים ע׳ תעג ואילך. עץ חיים באבוב חו׳ יב.