Kiddush between Shacharis and Leining
There was a minhag (custom) prevalent in some shuls in pre-war Europe to have a hafsakah (break) after Shacharis (morning prayers) on Shabbos, during which the congregants would go home to make Kiddush; they then would return to shul to read the Torah and daven Musaf. However, there were people who did not wish to do so, since making Kiddush at this point in davening is halachically questionable. There are poskim who maintain that one may not eat before the Torah reading and haftarah. In addition, if one makes Kiddush before Musaf, they may eat only a kebeitzah (the volume of an egg) of mezonos. As a solution to this problem—and because they did not have the possibility of arranging a separate Torah reading—some wished to daven Musaf first and then join the rest of the congregation for the Torah reading. Many poskim address the shailah of whether it?s acceptable to daven Musaf before leining (reading the Torah); there are those poskim who believe that it should be done only on rare occasions.
Making Kiddush after Shacharis is not recommended, and is usually done only on Simchas Torah. It?s best to daven all the tefilos in their correct sequence and to make Kiddush afterwards, unless extremely hungry or thirsty.
(It?s important to note that some of today?s “Kiddush clubs?, in which some people leave the minyan in the middle of davening to make Kiddush and socialize, often lead to disorderly conduct and to disturbing the decorum of the shul. Additionally, quite often it takes place during the actual services, and the participants miss out on parts of davening, or they daven some parts without a minyan. Unfortunately, in many cases it leads to intoxication during davening—and it?s explicitly prohibited to daven while intoxicated. In addition, there is the serious safety concern of substance abuse, as well as the negative impact this behavior has on children.) #424
קידוש לפני תפלת מוסף - שו״ע או״ח סרפ״ו ס״ג. אדה״ז שם ס״ד. אבל ראה א״ר שם - הו״ד בשע״ת ומשנ״ב שם סק״ט. וראה דע״ת למהרש״ם שם. וראה דרכי חו״ש מונקאטש סתשט״ז.
ועובדא ידענא באאזמו״ר זצ״ל כד חליש לבי׳ שהיקל בנוגע לשתיית מים לפני מוסף. וכפה״נ טעמו עפמש״כ בא״ר הנ״ל ועוד, דחזו לאצטרופי השי׳ שלא חלה חובת קידוש עד מוסף, וכן דעת הראב״ד וסייעתו שבקידושא רבה אין איסור טעימה. (והרי בשעהד״ח יש לסמוך על דעת הראב״ד - אדה״ז סרפ״ט ס״ב). ובנדו״ז, בשתיית מים, עוד טעם להקל, שהרי דעת הרמב״ם להתיר לשתות מים לפני קידוש, גם של הלילה.
ולהעיר שבשו״ת פרי הארץ ס״ח ר״ל שבקידוש היום גם לדידן ליכא איסור טעימה בשתיית מים. ומפרש כן בד׳ השו״ע סרפ״ט ס״א. אבל פשטות ד׳ המחבר בשו״ע שם (ואדה״ז שם ס״ב) מורים להיפך (שרק לפני תפלת שחרית מותר בשתיית מים). וראה שו״ת אז נדברו ח״א ס״י. וראה בהנסמן בפסקי תשובות סרפ״ו סק״ט. ואכ״מ.
ויש שכתבו להקל לטעום ללא קידוש לפני קריה״ת שלא נגמרה עדיין תפלת שחרית. וידוע שכן נהגו בחצרות שונות. וראה שו״ת יבי״א ח״ה או״ח סכ״ב סק״א. וש״נ.
וראה שו״ת שאילת יעבץ ס״מ מש״כ מס׳ תיקון יששכר - שאין לטעום לפני גמר ההפטרה. וראה שו״ת קרן לדוד דלקמן. לבו״מ ח״ב סק״י.
והנה, בנוגע להשקו״ט בקריה״ת לפני מוסף - דנו בזה בכו״כ ספרי השו״ת מגדולי הפוסקים אשר מלפנים, בענין ההפסקה שהיתה נהוגה בזמנם, ומכמה טעמים. ויש שנטו להקל בדרך עראי ואקראי, או שלא יבוטל התמיד שבביהכ״נ, הן בסדרי התפלה או שיעורי הלימוד תמידים כסדרם, וכיו״ב בטעמים מטעמים שונים. ומהם: בשו״ת תשובה מאהבה ח״ב סרמ״ג. זכרון יהודא סק״ה. שו״ת קרן לדוד ספ״ו. מחזה אברהם סנ״ד. נהרי אפרסמון או״ח סכ״ט. לבו״מ ח״ב סצ״ח ואילך. ועוד. וראה גם שו״ת צי״א חי״ג סל״ח. וראה גם בהנסמן בפסקי תשובות סרפ״ו הע׳ 14.
ויש שדנו בזה באו״א מצד תדיר ומקודש, שקריה״ת תדיר ומקודש יותר. ולכאו׳ הדברים אינם מוכרחים. ויל״ע בזה, ואכ״מ.
וכבר העירו מד׳ הירוש׳ ר״ה פ״ד ה״ה דיליף לה מקרא שצ״ל רינון של תורה לפני תפלת המוסף. ויתר על כן ממשמעות מס׳ סופרים פי״א שא״צ להתפלל מוסף עוה״פ בטעו בקריה״ת, ומשמע שמעיקר הדין בד״כ צ״ל דוקא לפי סדרם. וכש״כ ע״ד הסוד - שאין להפך הסדר והצנורות. וראה כה״ח סרפ״ו סק״ד.
https://asktherav.com/27697-what-is-the-halachic-or-torah-approach-to-the-kiddush-club/