Halacha2goThe one minute halacha

¹ פרטי דיני גרף של רעי - בשו״ע או״ח סש״ח סל״ד ואילך. אדה״ז סס״ז. סע״ב ואילך.

בנוגע לקליפי וגרעיני פירות - שבת קמג, א. רמב״ם שבת פכ״ו הט״ז. שו״ע אדה״ז סס״ז. ושם להדיא ״ולא יזרקם בידיו״, ולא כפי שכתבו כמה אחרוני זמנינו להקל בזה ע״פ דיוקי לשונות בראשונים. ובמאירי מוכח להדיא כן. וראה קצוה״ש סקי״א בבדה״ש סקי״ח. סקכ״ה סקמ״ג. 

והנה, י״א שבזמנינו שגם בזורקן לאחריו מאוס בעיניו מותר לזרוק גם לפניו (ראה שבות יצחק מוקצה פ״ט סק״ז). וצ״ע, שמ״מ אין עושים גש״ר לכתחילה. והרי כמה עצות בדבר וכדלקמן. [ולהעיר דלכאו׳ מקום לומר בדוחק קצת שבקליפות וגרעינים שאי״ב סרחון ואינו מטונף, ורק דמאיסי מצד ישיבתו שם, עדיין יש לחלק בין לפניו - במקום שקובע ישיבתו ורואה אותן  מול עיניו - לאחוריו שהוא מקום שעובר שם ורואה הקליפות דרך מעבר אבל אינם מאוסים ממש בעיניו. ולא נהירא כ״כ. [ובכלל, צ״ב בעיקר ההגדרה דגש״ר, ומה נק׳ מיאוס, ובמכ״ש מנר של חרס, שלאו כ״א יכול לומר איסטניס אני (ראה בשו״ע אדה״ז סרע״ט ס״ג ובקו״א שם). וכבר חקרוה שרים במרגיש העדר נעימות ובמקום אורחים וכו׳].

אלא שבאם נשאר אוכל עליו אין לחוש - ראה בשלה״ג על אתר. ובהגהות חת״ס עה״ג בשו״ע סכ״ז (למג״א סקנ״א) כ׳ לקלוף לתוך קערה שי״ב פת. וכ״כ בשו״ת מנח״י ח״ה סקכ״ו. ובתהל״ד סק״מ כ׳ להתיר לזרוק על המפה כיון שאפשר לנער הפה בהיתר אי״ז בכלל עשיית גש״ר לכתחילה, ושוב מותר לטלטל להדיא.  [אלא שבכלל כ׳ אדה״ז בסידור בהילכתא רבתא לשבתא שטוב למנוע לאכול אגוזים בשבת].