733. Can I Pasken from Halacha2go?
The Rambam’s Sefer HaYad (12th century fourteen-book compendium also called Mishneh Torah) incorporates kol haTorah kulah (the entirety of Halachah) in very concise form. The mitzvah of Talmud Torah demands yedias haTorah (knowledge of Torah), which is an imperative to study all 613 mitzvos. This includes even those mitzvos and halachos that can be fulfilled only when Moshiach comes. Practically speaking, the Rambam’s Mishneh Torah is one of the only sefarim to comprehensively cover every single halachah (see Halachah #453).*
Despite its advantages, the Rambam’s method was under attack; the Rosh (13th century halachic authority) specifically states that we may not pasken (rule) halachah from the Rambam, since his succinct style offers no reasoning for the halachic conclusions therein. Hilchos Talmud Torah (the laws of studying Torah) of Shulchan Aruch Harav (18th century halachic compendium) codifies it: Halachah should not be paskened from a sefer that does not incorporate halachos b’tameihen (halachic rationale), at least b’derech ketzarah (on a basic level). He further maintains that such study is not sufficient to fulfill true yedias haTorah.
Nevertheless, we find a proliferation of codified and concise Halachah sefarim emerging even after the Rosh issued his stern warning; in fact, his own son, the Tur, authored the sefer Kitzur Piskei HaRosh (a summary of the Rosh’s halachic rulings). We have the Kitzur Shulchan Aruch, Derech HaChaim and, nowadays, so many others. These kitzurim (condensed texts) provide quick, on-the-go halachic information, but they do not take the place of an individual’s obligation to learn the background and reasoning of the halachic conclusions they offer. In addition, strictly learning bottom-line halachah without background or rationale may cause a person to err. Mistakes are more likely to occur when one is not in touch with the full picture, and flawed conclusions can be drawn from comparing different subjects on a purely superficial basis. This is why halachic authorities caution us not to pasken directly from kitzurim, but to study the bases and sources of the halachos in addition to the summaries.
What then is their purpose? They are available for determining halachah as a b’dieved (last-resort) solution, when the preferred method is not available. Similarly, there are times when halachic rationale is not necessary for deciding the psak—devarim peshutim (simple matters, i.e., straightforward halachos) which do not require hora’ah (learned instruction).
As the producers of the one-minute Halacha2go project, we do our best to include the key reasons for the halachos we present. Additionally, we urge our readers to make use of the marei mekomos (halachic sources) provided with the weekly publication to facilitate the study of the daily halachos in more depth.
*Publisher’s Note: Thousands of Jews learn the Rambam’s Mishnah Torah daily (three chapters a day), completing it in its entirety every year; a siyum (conclusion) on the 35th study cycle was celebrated one week ago.
האם מותר לפסוק הלכות מ"הלכה היומית"?
במעלת לימוד הרמב״ם - ראה אצלנו במ״מ וציונים להל׳ יומית אות תנג, כי שם מקומו.
ובענין לימוד הלכות בטעמיהן דוקא - ראה שו״ת הרא״ש כלל לא ס״ט. ונת׳ בקו״א להל׳ ת״ת לאדה״ז פ״ב סק״א. וראה שם בפנים ס״א. קו״א הל׳ שחיטה פ״א סק״ח. הקדמת בני המחבר לשו״ע אדה״ז.
אבל להעיר של׳ אדה״ז שם בהל׳ ת״ת שם הוא ״יש אוסרין להורות״. ובהערות וציונים שם (אשכנזי) עמד בזה.
וראה מה שהבאנו בענין ההוראה מס׳ קיצורים - במ״מ וציונים להל׳ תקח. ולא נצרכה אלא להעדפה, במש״כ בשו״ת שארית יהודא שער המילואים סל״א. ובמהדו״ח אה״ע סנ״ח. וראה לקו״ש חל״ו ע׳ 23 ובהע׳ 48. ועצ״ע מהו כוונתו בגדר בדיעבד. וראה הערות וציונים הנ״ל בקו״א הע׳ 32. ובכס״מ להקדמת הרמב״ם לס׳ היד שאף הראב״ד יוכל לפסוק מתוך הרמב״ם כשהוא נחפז. וראה שו״ת לבו״מ אה״ע מהדו״ת סנ״ה לסמוך בדיעבד על הפת״ש. אבל עיי״ש בסכ״ג.
ובתשו׳ מהרי״ב הורוויץ דליבאוויטש (נד׳ בקובץ יגדי״ת ש״א חו׳ ו) סידר דרך ישרה בסדר הלימוד למי שק׳ עליו ואין זמנו מספיק, שידוע שמלימוד הקיצורים לבד לא ידע בין ימינו וכו׳.
ובכ״מ האריכו במטרת חיבור השו״ע (ועד״ז בהקדמת מעדני מלך לבעל תויו״ט במטרתו של הרמב״ם), בתור סימנים לחזור הדין, ושאא״פ ללמוד הימנו מבלי לדעת על מה אדניו הוטבעו - ראה בארוכה בס׳ יחי יוסף סופר ס״א מה שאסף איש טהור. וראה הנסמן בקובץ שנה בשנה תשנ״ו ע׳ 390 ואילך.
וראה מש״כ במשנת חכמים (המע׳ הי״ג אות שסה. ועיי״ש אות שמה) בטעם חיבורו לקט הקמח שהוא להקל הטורח והמשא מאת בעל ההוראה שימצא מבוקשו, ועיי"ש מש״כ ע״ד אותם המשתמשים בו כאילו להורות ממנו נעשה. ועד״ז בשו״ת נוב״י מהדו״ת אה״ע ס״מ שהכוונה בקונט׳ עגונות להזכיר לעיין בשרש הדברים. [וראה ליקוט משיחות קודש בענין ספרי אסופות - נדפס בספר היובל קרנות צדיק ע׳ רעט, והנסמן שם הע׳ 15].
ובשו״ת מהרי״ל החדשות סצ״ג כ׳ בתוקף על מי שרצה לחבר קיצורי הלכות בל׳ אשכנז, עיי״ש דברים חריפים עד למאד. ועיי״ש באורך במה שנהגו הראשונים בס׳ קיצורים. ובהקדמת הסמ״ע לשו״ע כ׳ על הפוסקים מתוך השו״ע בלבד: מחריבי עמנו הפרו ברית תורת אלקינו, ועייש״ע.
ובזמנינו אכשור דרא וי״ל חדשים לבקרים פענוחים לס׳ המלקטים שמאז. וכל הרואה יראה לנכון שכמ״פ הועתקו ד׳ המשיבים אשר לא כדת. וראה לדוגמא בפענוחים לד׳ הפת״ש. (וראה מכ׳ בעל בנין שלמה בריש ס׳ שד״ח ח״א קונט׳ הכללים במעלת השד״ח על הפת״ש. וראה מש״כ בעל שד״ח עצמו בנוגע לספרו בכללי הפוסקים סקט״ו ס״ו). וכן י״ל דרכ״ת השלם. וכמעט צחוק עשו לנו. וכבר י״ל מאז קונטרס הגהות ותיקונים לקונטרס עגונות של הח״מ והב״ש. והמעיין שם ישר תחזינה עינינו עד היכן הדברים מגיעים. וראה גם אבני גזית בריש קונט׳ עגונות ס״א. (וראה מראה ריאה ס״א ע״ד השוחטים שאינם לומדים תבו״ש).
ולסיום, יצויין למש״כ באוה״ת משלי כד, כא בפי׳ הכתוב ירא את ה׳ בני ומלך, שכשאינו מורה מס׳ קיצורים כמשנה ושו״ע, כ״א מעיין במקורו, עי״ז ״ומלך״, מאן מלכי רבנן, בי מלכים ימלוכו.