What Brachah do I say when I see a River or an Ocean?
The brachah of Oseh ma’aseh bereishis (thanking Hashem for the wonders of creation) should be reacited when we see a large river that has been around since sheishes yemei breishis (the beginning of creation).
However, if the river has changed course, even if it happened biyedei shamayaim (due to a natural act from Above), we don’t say the brachah. When encountering a river, we needn’t be concerned that its course may have changed over time, but if it’s unknown whether the river dates back to sheishes yemei breishis, no brachah should be said. This is one of the reasons that this brachah is seldom recited, since the provenance of most rivers is unknown. Poskim say, though, that there is no concern with saying the brachah if we see very large rivers, such as the Mississippi.
None of the issues concerning rivers apply to oceans; we certainly should make a brachah when seeing an ocean. Upon seeing the “yam hagadol” (the ‘great ocean’), a special brachah, She’asah es (or Oseh) hayam hagadol, ought to be said. However, since we don’t know which ocean bears that name, we say Oseh maaseh breishis instead. Some maintain that the brachah for the yam hagadol should be recited when seeing any ocean which encircles continents, such as the Atlantic Ocean. #479
כל הפרטים בשו״ע או״ח סרכ״ח ובנו״כ לשם. ומש״כ שגם בנשתנה ביד״ש אין מברכים עושה מע״ב - ראה שו״ת בצה״ח ח״ב ס״י ואילך. ועיי״ש שכ״ה כבר בראשון לציון ברכות נט, א. ועוד. ועיי״ש מה שהוכיח כן משולחן מלכים (בואינו) מכת״י (ונדמ״ח לאחרונה) שעל הרים הגבוהים ברומא שנעץ גבריאל קנה בים אא״פ לברך. וכ״מ גם בפמ״ג בא״א סק״ג. וראה בארוכה בס׳ שער העיון (אריאל) בבי׳ סכ״ב.
ובחי׳ מהר״ם בנעט (בביאור מרדכי ברכות פ״ט סק״ג) שאא״פ לברך על שאר נהרות כיון שאא״פ לדעת אם נשתנו. ועד״ז בא״א מבוטשאטש למג״א סק״ג שאולי נתהוו בזמן המבול. אבל בנהרות גדולים מאד אפשר לברך - ערוה״ש ס״ב.
בנוסח הברכה לים הגדול - כתב במג״א שבכ״מ הוא בנוסח ״שעשה (ולא העושה) את הים הגדול״. ועיי״ע בא״ר. ובפמ״ג בא״א סק״ב נתקשה בטעם החילוק לברך בל׳ עבר דוקא (משא״כ בברכת עושה מע״ב). וראה מש״כ בזה בצל״ח (ברכות נד, א).
ונחלקו טובא בהגדרת ים הגדול, שבשו״ע כתב שהוא הים שעוברים בו לא״י ולמצרים. אבל באחרונים חלקו עליו וכתבו שהוא ים אוקיינוס דוקא. ובדעת המחבר גופא, כתבו כו״כ דס״ל שגם על ים אוקיינוס אפשר לברך, ואדרבה - כש״כ הוא. וכ״ה בכמה אחרונים להלכה למעשה שעל ים אוקיינוס לכו״ע אפשר לברך בברכת ים הגדול (ראה קצוה״ש סס״ו סי״ד. ועוד). וראה בארוכה בשו״ת בצה״ח ח״ב סי״ב. ונפק״מ בכ״ז גם בעניני גיטין, אם לכתוב ״ימא רבא״.
אמנם סתימת השו״ע דקאי רק על ים התיכון. וכ״מ מל׳ הכס״מ ברכות פ״י הט״ו. וכ״ה ג״כ ל׳ הלבוש ס״א. וכן הבין בכוונת השו״ע והלבוש בלחם (דברי) חמודות (עהרא״ש פ״ט דברכות הי״ג סקל״ז). וכ״כ בתפא״י (ברכות פ״ט אות ט ובהלכתא גבירתא שם).
[וכפי שהוא בלשון חכמים, שבשם ים הגדול נק׳ בד״כ ים התיכון (אלא שעדיין אי״ז שולל ים אוקיינוס. ופעמים מספר מצינו שנק׳ ג״כ בשם הגדול). ובדעת הרמב״ם, שנקט בל׳ ים הגדול סתמא, הנה בד״כ כוונתו בכך לים התיכון (ראה גירושין פ״ז ה״י. תרומות פ״א ה״ז. מלכים פ״ה ה״ז). ומ״מ עדיין אינו מוכרח לשלול הפשוט שכולל ים אוקיינוס. ובס׳ המספיק לעובדי ה׳ להר״א בן הרמב״ם (הנדפס מכת״י) ע׳ 249, שעל הימים מברך עושה מע״ב, ועל ים המלוח הגדול והוא ים המערב וים סוף המתקשר עם תימן והודו מברך העושה את הים הגדול.
והנה, עוי״ל בטעמא דמילתא, דלהסוברים שרק על ד׳ נהרות דכתיבי בקרא מברך (ראה בארוכה בבני ציון ליכטמאן סק״ג מש״כ להוכיח), הה״נ בים הגדול שאינו מברך רק על ים הגדול שבקרא (מסעי לד, ו. ועוד). וראה במו״ק כאן שהכתוב קראו גדול. אלא שלדידי׳ מברך כן גם על האוקיינוס. וראה בשו״ת דברי יציב דלקמן מש״כ ע״ד הדרוש. וכעי״ז מצינו בשמן ערב (ראה ברכות מג, א) משום חביבות א״י. ולדבריו, ילה״ע מרשימות הצ״צ לתהילים קאפיטל צב (במילואים - ע׳ תרלח) בענין מה גדלו מעשיך, שהוא ע״ד ברכת ים הגדול].
ואף שנראה עיקר שעל אוקיינוס אפשר לברך לכו״ע, וכמ״ש בכנה״ג בהגב״י ״דהיאך תיסק אדעתין דים אוקיינוס לא יברך עליו ברוך שעשה את הים הגדול, ובים שלנו יברך ברוך שעשה את הים הגדול, דבר זה לא יכילנו ספר ורעיון״ (ובכ״מ האריכו לבאר בדעת המחבר שכל המחובר לאוקיינוס ה״ה ג״כ בכלל ים הגדול, והוכיחו כן מכ״מ) - מ״מ מידי ספק לא יצא, והרי גם הל״ח שחלק על השו״ע, וכ׳ שט״ס נפלה לפני הב״י בל׳ הרא״ש (אבל ראה בכנה״ג ובמו״ק ועוד), מ״מ גם הוא הבין בד׳ השואל שבשו״ת הרא״ש דמספקא לי׳ שמא מברך רק על ים שלנו. (ואוי״ל ע״פ הסברא בגט פשוט סקכ״ח סקמ״ו שמברך רק על ים אחד בל׳ זה. אבל שם כ״כ רק בדעת השואל ולא להלכה).
ולכן, מחמת ספק ברכות, כדאי לברך בברכת עושה מע״ב ויוצא לכו״ע. (ולהוסיף בטעם הספק עפמש״כ בנימוקי או״ח סק״ב שי״א דאין לברך אא״כ נמצא בעומק הים).
וראה בערוה״ש ס״ד שפסק מפני הספק לברך רק עושה מע״ב. (ועיי״ש מש״כ לבאר מסברא שאוקיינוס אינו נק׳ ים כ״א מים, שהוא יסוד הים. ועיי״ע מה שהאריך בס׳ עולה מן המדבר (ארבל) לכאן בדעת המחבר). וכ״ה בכה״ח סק״ה. גם בחיי״א כלל סג ס״ג ובקצשו״ע סי׳ ס ס״ה סתמו שעל הימים מברך עושה מע״ב. ולא הזכירו כלל ברכת ים הגדול. (ובסברה״נ לאדה״ז השמיט בכלל ברכת הימים. וי״ל שאינו מצוי במדינתנו, ראה הנסמן אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תלח בדרכו של אדה״ז בסידורו בזה). וראה מסורת משה ע׳ נה.
והטעם בזה, לפי שברכת עושה מע״ב היא ברכה כללית - ראה בכנה״ג בהגב״י שם. משנ״ב בבה״ל ד״ה ועל. וראה מאורי אור ווירמש ח״ב (לא, א) בהגהות לשו״ע כאן. וראה שו״ת דברי יציב או״ח סצ״ה. וראה גם לקו״ש חכ״ב ע׳ 195 הע׳ 63. [וראה זה פלא בבני ציון ליכטמאן סק״א דאזיל בתר איפכא, שרק בנוסח ים הגדול יוצא. ומה״ט פסקו כר״י (ראה לקמן), שבנוסח זה יוצא לכו״ע. וסימוכין לסברא זו בפי׳ התפלות לר״י בר יקר. ובספר הפרדס לר״א ב״ר חיים ש״ח. וראה בשו״ת אוצרות יוסף שבסו״ס הלכה ברורה כאן ס״ו. ונטה קו שם לחוש לדעת יחיד. וראה שו״ת שם משמעון פאלאק יו״ד ס״ד ד״ה והטעם]. וראה שער העיון שם בבי׳ סכ״ג.
ובשו״ת מנח״י ח״א סק״י כ׳ לברך עושה מע״ב ולהוסיף תוכ״ד שעשה את הים הגדול. (וע״ד ד׳ הש״ך יו״ד סשכ״ח סק״א ובנקוה״כ שם לומר ״להפריש תרומה חלה״). ועייעו״ש ח״ח ס״ו. וראה שו״ת נהרות איתן סי״ב.
[ועוד ילה״ע מדעת הפוסקים דלא קייל״ן כר״י לברך ברכת ים הגדול, דרבנן פליגי עלי׳, ראה משה״ק בטור. וכה״ק באגור סש״כ. וכ״ה להלכה בפיה״מ לרמב״ם ברכות פ״ט מ״ב (ודלא כמ״ש בספר הי״ד ברכות פ״י הט״ו. אבל במהדו״ב לפיה״מ (ע״פ כת״י): והלכה כר״י). וגם בראב״ן (ברכות סי׳ ר) סתם כדעת הת״ק].