Halacha2goThe one minute halacha

ירושלמי תענית פ״ד ה״ב. איכ״ר פ״ב, ד. 

ובד׳ הפוסקים מצינו בזה ג״כ דברים חריפים עד למאד. והאריך בזה טובא גם בקצוה״ש סק״י סקט״ז, ונלאיתי מלהעתיק דבריו, קחנו משם. 

וכתבו לפרש בד׳ הירו׳ בכמה אופנים: שהוא איסור מדינא משום אשוווי גומות, מוקצה, או שמא יבוא לטלטל חוץ לד״א, ועוד כמה חששות כיו״ב. ויש שפי׳ באו״א שהוא משום ביטול תורה, עובדין דחול, וזילותא דשבתא וכיו״ב.  

[ולהעיר שיש שכתבו לאסור גם בתוך הבית אף שרוב בתי העיר מרוצפים, וכתבו לחלק בין דין כיבוד גומות לעניננו. וראה קצוה״ש סקמ״ו בבדה״ש ע׳ קלא. ואכ״מ].  

והאריך למעניתו בס׳ ללקוט שושנים (בחבוט) ח״ג בכל פרטי הענין, והקיף הענין מכל צדדיו, וכמעט שלא הניח זוית ופינה בענין זה, עיי״ש.

אלא שמקום הניחו לנו להתגדר בענין טלטול במגרש משחקים מדין קרפף שלא הוקף לדירה, וד״ז דורש בירור נרחב בכללות הגדר שלא הוקף לדירה. והמעיין בד׳ הפוסקים בזה יראה שהדברים אינם ברורים כל צרכם. 

אמנם, בהיות ואין הזמ״ג להאריך, והמדפיסים אצים לאמר כלו מעשיכם - נבוא בקצירת האומר, בקיצור נמרץ לפי מסת הפנאי, לבנות לה ציו״ן המצוינ״ת, ויל״ע בכל הבא לקמן, ומשם תדרשנו.  

ועיקרי הדברים כך הם, דהנה בנוגע למקום שלא הוקף לדירה נז׳ כמה דוגמאות: רחבה שמאחורי הבתים, קרפף, גנות ופרדסים (טושו״ע רסי׳ שנח. שו״ע אדה״ז שם), והיינו אף ״שדרך להסתופף בצל האילנות תמיד״ (שו״ע אדה״זשם סי״ז, דמה״ט אילנות אינם מבטלים דירה). והגדר הוא - ״היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם לכניסה ויציאה תמיד״ (אדה״ז שם ס״א). 

ומה שפרדס אינו בגדר מוקף לדירה, אף שנכנסים ויוצאים להסתופף בצלו - צ״ל שמ״מ אי״ז סיבת ההיקף, וטעם ההיקף שלא יבואו זרים (ב״ח שם. וכעי״ז בשו״ע אדה״ז סשס״ב ס״א). 

והנה, בשו״ת הצ״צ או״ח סל״ט סק״ג כ׳ לגבי גשר שה״ז כמוקף לדירה, שעשוי לכניסה ויציאה תמיד. ובנה יסודו על דין דיר וסהר העשויים לבהמות, ומ״מ חשוב הוקף לדירת אדם, לפי שבנ״א נכנסים ויוצאים תמיד (שו״ת חת״סאו״ח סצ״ה - הו״ד בשו״ת הצ״צ שם. וראה בבה״ל רסי׳ שנח שנוטה לומר שהוא מטעם שעשוי לדירת בהמה. אבל דעת אדה״ז שצ״ל לדירת אדם דייקא. ועכצ״ל כנ״ל. וכן הכריח בשו״ת חת״ס הנ״ל). 

ולאידך, מצינו שביהכ״נ לא נחשב הוקף לדירה (פמ״ג סשס״ו בא״א סק״י. ובכ״מ). וראה בשו״ת מנח״י ח״ו סל״ב לגבי בריכת שחי׳ דל״מ תשמיש דירה (וראה שו״ע אדה״ז שם סי״ט - לענין מים לשתי׳).  

וראה גם בה״ל רסי׳ שמב שאי״מ מה שמשתמש במקום ל״יתר צרכי ביתו״ להיות חשוב דירה. וכן מה שאוכלים שם לפעמים, אי״מ שיהא בו גדר דירה (ראה כה״ח סשנ״ח סקכ״ז. וראה משנ״ב רסי׳ שסב). 

ונ׳ שעיקר החילוק בזה הוא, שצ״ל בגדר הנק׳ תשמיש של דירה (שהרי גם למשנ״ת שאי״ז מוקף לדירה אא״כ טעם ההיקף הוא שעי״ז מתאפשר יותר דירתו בה, ולא מטעם צדדי - הא גופא צ״ב והסברה, איך להגדיר טעם ההיקףוסיבתו). והנה, בדיר וסהר אין זמן קבוע לשימושו, ונכנסים בה תמיד. ועד״ז בגשר שבשו״ת הצ״צ הנ״ל, כיון שיעודו ע״מ לעבור ממקום למקום ה״ז תשמיש קבוע. משא״כ בגנות ופרדסים ששימושו מיוחד רק לטיול, וממילא נמצא שםרק בזמני טיול. ואף שיש מקום לחלק מסברא באו״א, דשאני גנות ופרדסים שיעודם גם מצ״ע, עבור האילנות וזרעים ולא רק לטיול - הנה מצינו (עירובין כה, ב) באבוורנקא של מלכים, המיועד לטיול ולשחוק (עיי״ש בפירש״י. שם כו, א ד״ה להרע. מגילה ה, א ד״ה ונטיעה) דל״מ מוקף לדירה. (אבל ראה בחי׳ הרשב״א שמפרש סוגיית הש״ס באו״א). ואת״ל כנ״ל, טעמא בעי. 

וראיתי למי שכתב דשאני אוורנקי המיועד רק למלכים, ושבזמנם ענין השחוק וטיול לא הי׳ שימוש תדיר כבזמנינו. וכל אלו דברים מחודשים. (ויש שכתב שההיקף הי׳ מסביב לפרדס הנעשה לזריעה. והאוורנקי - אכסדרה - נמצא בתוךהיקף. אלא אין בזה כדי ישוב, דסו״ס פרדס גופא צ״ב מדוע אינו בגדר הוקף לדירה). 

ומסתבר טעמא כנ״ל, שהטיול ושחוק הו״ע שעושים אותו רק בזמנים מיוחדים. ובסגנון אחר שבדיר וסהר נמצא הרועה שם תמיד ביום ולילה. וראה שו״ע אדה״ז סשס״ב ס״א במוסגר שצ״ל קבוע להתלונן בצלה יום ולילה א׳בקביעות.

[ולכאו׳ ה״ז שייך קצת לפלוגתת האחרונים בגינות דשא (משא״כ של זרעים), שיש שכתבו שאינו מבטל דירה -  ראה שו״ת מהרי״א הלוי ח״א סר״ב. אמרי יושר ח״א סק״ע. וראה שו״ת מנח״י ח״ב סק״ח. אבל בכמה אחרונים שדינםכזרעים המבטלים דירה - ראה שו״ת שו״מ מהדו״ק ח״ג סקל״א. דברי חיים ח״ב או״ח סכ״ח. וכש״כ וק״ו לעניננו - שהו״ע אינו בגדר מוקף לדירה]. 

ועוד יש להאריך בכ״ז. וראה בארוכה הנסמן בנתיבות שבת פי״ב ושם באורך בסקי״ז. ואכ״מ כעת, ואנא טרידנא במילי דמתא לא יתנוני השב רוחי. ועוד חזון למועד.