כ״ז דברים פשוטים הם. וא״צ לפנים.
ובההיתר באמירה לנכרי לפתוח בכרטיס מגנטי, דנו מכמה טעמים. והעיקר, מכיון שיכול הגוי לעשות באופן המותר במפתחות רגילות (בכ״מ). וגם מקום להתיר ברמיזה שלא בדרך ציווי בדבר שאין גוף הישראל נהנה (את״ל שהנאת פתיחת הדלת כמבריח ארי, ול״ד לפירות טמונים שבבור במג״א סתקי״ז סקי״ד ובשו״ע אדה״ז שם סכ״ב. ואכ״מ), כשעושה לדעת עצמו להשלים פעולתו (שו״ע אדה״ז סש״ז ס״ז). ולכאו׳ ה״ה בשירותי מלון. וליתר שאת, יאמר לגוי מע״ש שמתנה השכירות בתנאי שהגוי יפתח כנ״ל (אבל ראה שו״ת נשמת שבת ח״ה סוסי׳ קכח). וכן מותר ברמז שלא בדרך ציווי בגוי שרגיל לעשות לו בטוה״נ, וממילא יסדר כן. וכן כשבחדרו מיני מתיקה עבור הגוי, והגוי יפתח לצורך עצמו לקבלם. ולהעיר מסה״ש תרצ״א ע׳ 215. (ומשום שבות דשבות - ראה בהנסמן בהלכה ברורה יוסף סש״ז סל״ט. וראה צילום בקובץ תפארת יהודה קלמן ע׳ 142. וכ״ז מצד סגירת מעגל החשמלי המפעיל מנגנון פתיחת הדלת. אבל דליקת הנורה, גם את״ל שהוא איסור תורה, הוא פס״ר באמירה לנכרי. וראיתי למי שר"ל שגם סגירת מעגל החשמלי הוא פס״ר, שהכוונה לפתיחת הדלת. ודבריו צ״ע).
ומש״כ בנוגע למצלמות הוידיאו במעגל סגור - אא״פ להאריך במסגרת זו. ועיקרי הדברים, שמדין רושם מקום לומר שבלא״ה נרשמים כל הזמן בוידיאו מה שבטווח הראי׳. וגם שאין רישומו ניכר, שתיכף ברגע כמימרא נרשם משהו אחר. ועוד דנו משום השינוי בזרם החשמלי (וצ״ע אם כ״ה במציאות). וגם, יל״ע שכיון שהמצלמות ה״ה בשביל אבטחה, וה״ז לתועלת העובר דרכם, אי נק׳ ניחא לי׳.
ולמעשה הסכמת גדולי הפוסקים להתיר בכהנ״ל, בצירוף כמה טעמים, עכ״פ בדליכא דרכא אחריתי. וראה בארוכה בקובץ פעמי יעקב כסלו תשס״ב. והאריך בזה בתשו׳ הגרע״י טולדנו שליט״א.
לענין טלטול במלון - ראה בשלחן מנחם או״ח סקצ״ה שהמקילים יש להם על מה שיסמוכו סמיכה חזקה, עייש״ה. ועיי״ש שכ״ק מו״ח אדמו״ר לא הי׳ מטלטל. ושקו״ט גם באחרוני זמנינו בזה - ראה שו״ת אג״מ או״ח ח״א סקמ״א. מנח״י ח״ד סנ״ה. מנחת שלמה ח״ב סי׳ ס. חלקת יעקב או״ח סקפ״ו. בצה״ח ח״ה סקמ״א. וראה שש״כ פי״ז סי״ז ואילך. ארחות שבת ח״ג פכ״ח סצ״ה. ואסף איש טהור כו״כ צירופי היתר בס׳ אוצר פסקי עירובין סק״ג. ואכ״מ.