חוקים: לנסות להבין או לא?
בכהנ״ל, ובכלל באשר לכוונה הנרצית בקיום המצות, וככל הפרטים שנז׳ בפנים - אקדמות מילין, שבכגון דא אם אכתוב רובי תורתו כמו זר נחשבו, כי נת׳ הענין הדק היטב בריבוי שיחות קודש ומאמרי דא״ח, ומשם באר״ה, ומציו״ן תצא תורה, האי ציון לישנא דסימנא הוא, במ״מ שבהערות שם, ציונים לתורה, לד׳ הראשונים המלאכים ואחרונים חביבים. ואם תבקשנה ותחפשנה ככת״ב, יליף חיפוש מחיפוש - זאת למודעי כי חופשה כבר ניתן לה, ולקורא תהי׳, בחוברת מועטת הכמות ורבת האיכות, שי״ל (באלול תשנ״ד), ושמו יקבנו ״גדרן של מצות - חוקים ומשפטים - במשנתו של הרבי״. ואעידה נאמנה, דקעביד הקפה מעלייתא, כדי לגול היקף, באורך ורוחב גובה ועומק, והקיפו יתר על ארכו, בהקפת כל הראש, בבירור הענין מכל צד ופינה (חוץ מפרטים אחדים שאינם מעכבים). והרוצה שיחכים - יטעם מקצה המטה, מטענת טעונה ברכה, ויאורו עיניו. והלואי והיו ממשיכים בהו״ל קונטרסים כנ״ל, ״ללקט מבחר ביאורים בנושאים שונים ממשנת הרבי ולהוציאם לאור בסדרת קונטרסים מזמן לזמן״, וחבל על דאבדין ולא משתכחין, דשבק למהימנותי׳, דבר שנצטער בו אותו צדיק (ראה שיחת ש״פ לך לך תשד״מ. ט״ו בשבט תשד״מ. לך לך תשמ״ה). ונזכה לראות נפלאות מתורתו, תורת ה׳ תמימה משיבת נפש.
ולא נשנית כאן אלא בשביל דבר שנתחדש בה:
הנה, בד״כ מצינו חלוקה לחוקים ומשפטים - ראה יומא סז, ב. פירש״י תולדות כו, ה (אבל עיי״ש ברמב״ן). בשלח טו, כט. (ועיי״ש ברמב״ן). אחרי יח, ד-ה. תו״כ שם. תנחומא משפטים ז. פירש״י ורמב״ן קדושים יט, ט. פירש״י ר״פ חוקת. רמב״ם מעילה ספ״ח. ח״פ להרמב״ם פ״ו (שמעיות ושכליות). מו״נ ח״ג פכ״ו. דרשות הר״ן ד״ט ד״ה ואחר. ס׳ העיקרים מ״ג פכ״ד. [ועוד פי׳ בחוקים - ראה זהר ח״ג עג, ב. רבינו בחיי ר״פ חוקת. של״ה תושב״כ שם. לקו״ת שם. וראה ס׳ הליקוטים דא״ח צמח צדק ערך חוק. ובכ״מ בשיחות ומאמרי דא״ח כי רבו לספור].
אבל בכ״מ נז׳ ג׳ הסוגים עדות חוקים ומשפטים, ע״פ לה״כ (ואתחנן ו, כ), וכפי׳ רמב״ן עה״פ. וראה גם רבינו בחיי ר״פ חוקת (מצות מקובלות, מושכלות, ושאין טעמן נגלה). וכעי״ז קצת בפי׳ ר״י בכור שור (ואתחנן שם - בנוגע למצות הפסח). וראה עד״ז, ובאו״א קצת, במפרשי ההגדה (ר״י בן יקר. ריטב״א. אברבנאל. אבודרהם. רשב״ץ. שנים מי יודע. ועוד) בפיסקא חכם מה הוא אומר. וכ״ה בכ״מ בדא״ח - ראה הנסמן בסה״מ מלוקט ח״ד ע׳ יג הע׳ 11.
ליתן טעם לחוקים - רמב״ם סוף הל׳ מעילה. ועיי״ש בפי׳ מהר״י קורקוס. ראב״ע יתרו כ, א. רמב״ן תצא כב, ו. ולאידך - רמב״ם תפלה פ״א ה״ז. (אבל ראה במו״נ ח״ג פמ״ח. וראה תויו״ט ברכות פ״ה מ״ג. והדברים עתיקים). וראה בארוכה לקו״ש חל״ב ע׳ 174 ואילך. ולהעיר מטור יו״ד סקפ״א ובב״י וד״מ שם.