כללי ספק ספיקא
כבר חקרוה שרים בגדר ס״ס, דהנה בפירש״י ב״ק יא, א ד״ה ואין: דכולי האי לא חיישינן. ועד״ז בל׳ הרמב״ם ביכורים פי״א ה״ל: הואיל והדבר רחוק.
והנה, דעת הרשב״א בשו״ת ח״א סת״א שהוא מטעם רוב. (ושם: ואפשר דאלים היתרו יותר מרוב). וכ״ה בהגהות סמ״ק מ׳ ריד. ואולי איכא למשמע כן גם מן הדא - חי׳ הריטב״א ב״ב נה, ב, עיי״ש. וכ״ד שו״ת מהרי״ט יו״ד ח״ב ס״ב. וכ״כ בפר״ח יו״ד סק״י כללי ס״ס סט״ז. וראה שו״ת רעק״א קמא סק״ו.
ובאו״א קצת - במשל״מ (בכורות פ״ד ה״א ד״ה עוד אחרת. מקואות פ״י ה״ז) שחשיב מיעוטא דמיעוטא ולא חשיב ספק.
[ובגדר רוב גופא - יש לחקור, אם הכוונה רוב סיבות להתיר או שיש רק רוב צדדים להתיר. וראה בשו״ת חוט המשולש להגר״ח מוואלאזין סוסי׳ ח ובש״ש שמעתא א סי״ח, ע״פ שו״ת הריב״ש סשע״ב. וראה בחזון יחזקאל תוספתא כתובות פ״א.
כן נסתפקו אם הוא בגדר רובא דליתא קמן (פמ״ג פתיחה להל׳ יו״ט חלק הב׳ פ״א סקכ״ח. שו״ת שאג״א החדשות סי״ח. או״ש שחיטה פ״ח הי״ב. שו״ת אחיעזר יו״ד ס״ב סקי״ג), או רובא דאיתא קמן (קונה״ס כלל ו ס״ז. שו״ת חמדת שלמה אה״ע סכ״ד סקי״ב)].
אבל כמה אחרונים כתבו לבאר ע״פ שי׳ הרמב״ם דסד״א מה״ת לקולא ומדרבנן לחומרא, ובס״ס ה״ז סד״ר - ראה גליוני הש״ס כתובות ט, א בשם שו״ת הרד״ך בית כח חדר ב ד״ה ולענ״ד. פנ״י כתובות שם (ושם שיש ב׳ צדדים להיתר ואינו ספק שקול). פמ״ג בכ״מ (יו״ד סק״י סקכ״ה. פתיחה כוללת לאו״ח חלק הה׳ סקי״ז. פתיחה להל׳ ברכות סק״ד. פתיחה להל׳ פסח חלק הד׳. להל׳ יו״ט שם. גנת ורדים כלל סב). רעק״א כתובות יב, ב. כו״פ יו״ד שם בבית הספק. וכעי״ז כבר נמצא בחי׳ רבינו דוד פסחים ט, ב.
ובאמת, כבר דרך באופן דומה, בבד״ה להרא״ה ב״ד ש״ב, דס״ס ל״מ כ״א כשמותר מה״ת מחמת ספק הראשון. ועיי״ע בפנ״י קו״א סקמ״ו. שו״ת שב יעקב (בתשו׳ להפנ״י) סמ״ח.
ובאו״א, בשערי יושר להגרש״ש שער הספיקות פי״ט, שהאיסור במקום ספק (מה״ת או מדרבנן, למר כדאית לי׳ ולמר כדאית לי׳) הוא מחמת דין ספק (״אזהרת ספק״), ולא מחמת שם האיסור עצמו. אבל בב׳ ספיקות לא נתחדש דין איסור ספק. ובסגנון פשוט, שאין לאסור מספק במקום שגם אם יתברר הספק עדיין הוא רק חשש איסור. או״י שאין עושים הרחקה להרחקה. או״י שלהחמיר בספק הוא גזה״כ ולא נאמרה בב׳ ספיקות (חי׳ הגרנ״ט סכ״ה).
ומכאן להחקירה הידועה, אם ס״ס להקל הוא בגדר הכרעה או הנהגה, שתלוי בשרש וטעם הדבר, כנ״ל. וי״ל בהפלוגתא אי צ׳ לברר כשאפשר לברורי (ראה רמ״א סק״י ס״ט. ש״ך סקס״ו. שם כללי ס״ס סקל״ה. פת״ש שם. ישועו״י או״ח ס״ח סק״ה (ועיי״ש בא״ר). יו״ד ס״א סק״ג. וראה שו״ת הצ״צ (יו״ד סמ״ז סק״ז. ובכ״מ). וראה אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תרמז. וידועה הקושיא בדעת הרשב״א שס״ס מטעם רוב, וברוב ס״ל (קו״א ליבמות קיט, א) שא״צ לברר, ובס״ס כ׳ (חולין נג, ב) שצ׳ לברר. אבל ראה שעה״מ מקואות כלל ג. וראה פת״ש שם שהוא רק כשיש חזקת איסור. וא״ש. ובאו״א להסברא הנ״ל שהוא בגדר רובא דליתא קמן. וראה פרי משה בעניני רוב ס״ה. ואכ״מ), שאם ה״ז הכרעה א״צ לברר. או״י שכשאפשר לברר אינו בגדר ספק מלכתחילה. וע״ד ספק מחסרון ידיעה (ט״ז או״ח סתס״ז סקי״ד. מג״א סקט״ז. שו״ע אדה״ז סל״ט. כללי ס״ס להש״ך סקל״ד), אף שחלוקים המה בכמה אופנים (ראה בארוכה הנסמן בקובץ קול צבי תשס״ט).
ונפק״מ בטעמים הנ״ל בנוגע להשקו״ט בפוסקים אם צ״ל ספק השקול (תוס׳ כתובות ט, א ד״ה ואיבע״א. יבמות ל, ב ד״ה אשה. שו״ת הרשב״א שם. ש״ך כללי ס״ס סקל״ג. וראה פנ״י שם. ש״ש שם. ובדעת אדה״ז - ראה ביאורי הלכות להל׳ שחיטה סי״ח סקי״ז אות ג עפ״ד הצ״צ בשו״ת אה״ע סש״ז סט״ו. וראה בזה (ובכללי ס״ס - בכלל) בהנסמן במפתחות לשו״ע אדה״ז ולספרי הצ״צ. וראה גם פסקי אדה״ז לסק״י).
ועד״ז נפק״מ בס״ס כנגד חזקה (רמ״א יו״ד שם ס״ט. ש״ך סקס״ד. ט״ז סקט״ו. וראה פנ״י שם. ובפר״ח שם שס״ס מטעם רוב, ועדיף מחזקה. ואכ״מ).
וכן נפק״מ בס״ס להוציא ממון (חי׳ הרמב״ן והרא״ה כתובות יב, א. משמעות תוס׳ כתובות הנ״ל. שו״ת מהריב״ל ח״ג סכ״א (וראה כנה״ג כללי קים לי סקע״ה, בהסתירות בשו״ת מהריב״ל בד״ז). תקפו כהן להש״ך סק״כ. פנ״י הנ״ל. ש״ש שם פכ״ד. וראה פת״ש אה״ע סנ״ג סק״ז).
ונפק״מ גם אם יש ס״ס לחומרא (משל״מ הנ״ל. פנ״י שם. פמ״ג יו״ד סק״י סקכ״ה. גנת ורדים שם).
ובכו״פ סק״י סק״ו ר״ל, דנפק״מ גם לענין אי צ״ל ס״ס המתהפך. ועיי״ש בפמ״ג שנסתפק אי תלויים זב״ז.
ובכו״פ שם בבית הספק כ׳ לחלוק ע״ד הש״ך (כללי ס״ס סקל״ו ע״פ המרדכי יבמות פ״ד סכ״א. וכ״כ גם בנקוה״כ סס״ט ס״י. וראה שו״ת מהרי״ט הנ״ל. פר״ח כללי ס״ס סקי״ח. וראה בשו״ת שב יעקב הנ״ל שכ׳ דברים חריפים ביותר בענין זה על אותם מחבלי כרמים שמתחילים הוראתם לקולא ע״י שממציאים עניני ס״ס במחלוקת הפוסקים) שאין לסמוך על ס״ס שלא נז׳ בפוסקים - שלהטעם שהוא מדין סד״ר אפשר להקל בכל ס״ס.
אלא שילה״ע שמד׳ הש״ך עצמו מוכרח דלא ס״ל הכי, שכ״כ גם בנוגע לסד״ר להקל גופא, עיי״ש בסו״ד. ועוד, שמהרי״ט איהו נמי ס״ל להחמיר שלא לסמוך על ס״ס, אף שהכריע דסד״א לקולא מה״ת.
וכד׳ הש״ך - ראה שו״ת טוטו״ד מהדו״ג ח״א סרמ״ה. חת״ס יו״ד סוסי׳ יז. אה״ע ח״ב סקכ״ד. וכ״כ בכ״מ באחרונים.
ובלא״ה, בכ״מ הכריעו כהרשב״א דסד״א לחומרא מה״ת. וראה שו״ת הצ״צ יו״ד סע״א. תורת חסד או״ח ס״ג. שם אה״ע סי״ג.
ובשו״ת בי״צ שער הספיקות סוסי׳ כא, שהכל לפי הענין ולפי שעה״ד. וראה מש״כ בשו״ת דבר יהושע ח״ה סל״ה דלאו כללא הוא בכ״מ.
ועד״ז הוא בכ״מ שלא לסמוך לכתחילה על ס״ס - מרדכי הנ״ל. ב״ש סמ״ו סקי״ז. וראה כנה״ג יו״ד סס״ח סקכ״ו. שו״ע אדה״ז סתס״ו סי״ד. סתס״ז ס״ח. ובסגנון אחר, שאין עושים ס״ס בידים - מהרי״ט הנ״ל. מג״א סתס״ז סק״ב. בינ״א שער הקבוע כללי ס״ס סנ״ד. שו״ת נוב״י מהדו״ק יו״ד סמ״ג. מהדו״ת יו״ד סקצ״ג. פמ״ג או״ח סרמ״ו סק״ט. ועוד.
ובדין ס״ס משם אחד - ש״ך כללי ס״ס יא ויב. כו״פ שם. והדוגמא שבפנים בספק דרס - ש״ך כללי ס״ס סקט״ו. פמ״ג בשפ״ד סקי״ד. והרבה נתחבטו הפוסקים בהחילוק בין ס״ס שאינו מתהפך לס״ס משם א׳.
וידוע שי״ח שגם באינו מתהפך מועיל. וראה בשו״ת יבי״א ח״ג אה״ע סי״ח סק״ד. ח״ד יו״ד ס״י סק״ד. ח״ו אה״ע ס״ו. ח״י אה״ע סכ״א.
ועוד יש להאריך בכמה דיני ס״ס - דין ס״ס בקבוע, בב׳ גופים, בתערובת, ספק בגוף וספק בתערובת (שו״ע יו״ד סק״י ס״ט ובנו״כ שם. וראה שו״ת תורת חסד או״ח שם), ספק בדשיל״מ (שו״ע או״ח סתקי״ג ס״א וס״ב. יו״ד סק״ב ס״א. רמ״א סק״י ס״ז. ובנו״כ שם. קו״א לשו״ע אדה״ז סתקי״ג סק״ב). ס״ס בברכות (וידועים הסתירות בזה בפמ״ג בכ״מ. וראה בשיחת אחש״פ תשי״ט סתפ״ט בדעת אדה״ז בסידורו. וראה לקו״ש חי״ז ע׳ 466. וראה אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות רנד לענין ברכה כשהספק הוא בהחיוב), במחלוקת הפוסקים (ובזה גופא - איזה דעה מצטרף לבית הספק), ס״ס התלוי במעשה. ועוד ועוד.
להשקו״ט בענין אשת כהן - ראה מג״א סשמ״ג סק״ב ובפמ״ג א״א שם. הגהות נתיב חיים שם. משנ״ב שם סק״ג. ש״ך יו״ד סשע״ב סק״א. שו״ת הרדב״ז א׳ר. שאילת יעב״ץ ח״ב סקע״ז. נוב״י מהדו״ת יו״ד סר״ז. אבני מלואים ספ״ב סק״א. שו״ת חת״ס יו״ד סשנ״ד. מהר״ץ חיות סנ״ח. מנ״ח מ׳ רסג. חלקת יעקב ח״ט סכ״ח. שבה״ל ח״ב סר״ה. בצה״ח ח״ג סק״ב. ועוד.
והעידו בכ״מ ע״ד המנהג להקל - כנה״ג יו״ד שם. ברכ״י או״ח שם. שו״ת נוב״י וחת״ס הנ״ל.
ובבדיקת אולטראסאונד - ראה שו״ת שבה״ל ח״ו סקע״ה. אבן ישראל ח״ח סע״ז. תשוה״נ ח״א סתרע״ט. תורת היולדת פנ״ז הע׳ ב. וראה קובץ עטרת שלמה חו׳ ג.
וראה מה שאסף איש טהור השקו״ט והדעות בזה - בשו״ת עטרת פז זביחי יו״ד ס״ג. וראה בענין זה צילום גוכי״ק בתשורה לחתונת משפ׳ דובאוו (כ״ח סיון תשנ״ד) ע׳ 23.
ואא״פ במסגרת זו להקיף כל הפרטים הרחבים ועמוקים מני ים. ויותר ממה שקראתי כאן, כתוב לפניכם בפוסקים. וראה הנלקט בס׳ הכללים:
פחד יצחק, שדי חמד. ועוד. וראה בדה״ש ומעדני השולחן לסק״י. ילקוט יוסף כללי או״ה. אבני תורה גלוברמן. ועוד. וכבר ארכו לנו הדברים, וכאן עמד קנה במקומו.