חגיגת יובל השבעים וחמש: מנהג יהודי?
שו״ת ערוה״ב או״ח סרט״ו (במהדו״ח. ולא נמצא במהדורות שלפנ״ז). אבל ניכרים הדברים מתוך התשובה שכתב כן משום מעשה שהי׳. וראה גם מש״כ מר ברי׳ בשו״ת מגדלות מרחקים סל״א. ועד״ז בשו״ת ויען יוסף (לנכדו) או״ח סע״ג. וכן העלה בשו״ת בית דוד לייטר סקע״ו שאין כאן שום בית מיחוש. (וראה שו״ת להורות נתן ח״ט ס״ה סק״ה. שרגא המאיר ח״ד סס״ט. ועוד).
וכן המנהג פשוט בכ״מ. ומצאנו גם ראינו בכ״מ מכתבי ברכה מגדולי ישראל לאירועים כיו״ב.
ובאמת, גוף הענין לחגוג יום מלאות שבעים שנה מקורו טהור בירו׳ יבמות פ״ח ה״ג. (וראה במקור חסד מרגליות לס״ח סרי״ג סק״א. נפש חי׳ (להנ״ל) או״ח סתמ״ד ס״ז). וראה גם בשו״ת חו״י ס״ע - הובא בפת״ש יו״ד סוסי׳ ריז סקט״ז ובפמ״ג סתמ״ד במ״ז סק״ט. וראה שו״ת בית ישראל לנדא סל״ב.
וכן נהגו כו״כ גדולי ישראל (ראה ישרי לב ב, ב. שמח נפש (גאגין) מערכת ש (פא, ב). לקט הקמח החדש סקל״א סקס״א. גנזי חיים (פלאגי) מערכת יו״ד סקט״ז. וראה שיחת י״א ניסן תשל״ב).
[ועד כדי כך שכמה נהגו לברך שהחיינו בשו״מ. ואכ״מ].
וע״ד הכינוי יובל השבעים - ראה חסד לאברהם ברודנא ח״ב ע׳ ו.
ועד״ז בנוגע לגיל ששים - ע״פ מו״ק כח, א. וראה לקט יושר ח״ב ע׳ 40. חסל״א סרכ״ג ס״ח. בא״ח פ׳ ראה ש״א ס״ט. וראה לקו״ש ח״ה ע׳ 132 ואילך. וראה שו״ת מהרא״ב ח״ב סס״א.
ובגיל חמשים - ע״פ תוד״ה כרת - שבת כה, א, וד״ה אשת - יבמות ב, א בשי׳ הירוש׳ בכורים פ״ב ה״א. וראה שו״ת כת״ס יו״ד רסי׳ קמח. אפרקסתא דעניא סקכ״ג.
וכן בגיל שמונים - ע״פ מו״ק שם. (וראה שו״ת חכ״צ סמ״ט. עין זוכר להחיד״א מערכת ב סקכ״ג). ונז׳ מזה בקול החיים פלאגי בהקדמה (ב, ב). וראה שו״ת בית ישראל שם.
וראה בארוכה בהנסמן בקובץ כבוד חכמים (תשמ״ב - שמונים שנה) ע׳ קצט ואילך. ושם גם בקשר לגיל תשעים ומאה. ואכ״מ.
וראה גם שיחת שמח"ת תשכ״ג. אור לי״ד כסלו תשל״ט. וכעי״ז באג״ק חי״ט ע׳ תה.