רמב״ם אבל פי״ד ה״ז: יראה לי וכו׳. וברדב״ז שם: אם לא שאמרה רבינו הייתי אומר איפכא וכו׳, עיי״ש. וצ״ע שלא הביאו הטור והמחבר ביו״ד סשל״ה. אבל הביאו הב״י יו״ד סי׳ שס (ד״ה וכתב עו״ש יראה לי). והרמ״א שם סשל״ה ס״י. (ובמוסגר - צויין לכלבו. ונמצא שם בהל׳ ביקור חולים סי׳ קיב. ולפלא שלא צויין להרמב״ם. וראה לקמן מזה. אמנם, ידוע ומפורסם שהציונים שברמ״א אינם מעשה ידי הרמ״א. ואכן בד״מ הביא גם ד׳ הרמב״ם. וראה אורח מישור בהקדמה).
וראה באו״ש שם שהראה מקור לד׳ הרמב״ם ע״פ ל׳ הגמ׳ שבת יב, ב.
(אבל ראה רמב״ם שבת פכ״ד ה״ה (שכ׳ בהנ״ל איפכא. ודאה דק״ס שבת שם. אבל עיי״ש יב, א). וכן שם אבל פי״ד ה״א. (ועד״ז באו״ז שבת סנ״א). וכן בהקדמת הרמב״ם לספהמ״צ. שם שרש השני. אבל ראה שם שרש הראשון. כן להעיר מסוטה יד, א.
ומשה״ק האו״ש מסוכה מא, ב, ומפרש לה דברגל שאני דזוטר צערייהו - צ״ע שהרי גם בשבת כן הוא. כן להעיר מרא״ש סוכה שגרס שם איפכא. ועד״ז הוא בטור או״ח סתרנ״ב. (ולכאו׳ נ׳ מסדר הדברים שבדוקא הוא).
ובפשי׳ י״ל שבכגון דא ה״ז רק יקרא דשכבי, ואי״ב דין קדימה, לפי שאבילות אינה נוהגת אפי׳ בדברים שבצינעא (להרמב״ם). וע״ד גדר ניחום במת שאין לו אבלים (רמב״ם אבל פי״ג ה״ד. וראה מאירי שבת קנב, סע״א. לקו״ש ח״כ ע׳ 569. וראה קובץ העו״ב חוקת בלק תשס״ג). ושו״ר כעי״ז במשנת יעב״ץ יו״ד סל״ז.
וצע״ק הסדר בשו״ע אדה״ז סרפ״ז ס״א (לבקר חולים), וס״ב (לנחם אבלים), ובס״ג (לנחם אבלים ולבקר חולים).
(ויתכן ליישב בהנ״ל, שבאמת ביקור חולים עדיפא מצ״ע מניחום אבלים, וכמ״ש הרדב״ז שם, אלא שבניחום אבלים נוסף גם יקרא דשכבי, וד״ז גובר על מעלת ביקור חולים. ועפ״ז, מצד מהותה ביקור חולים עדיף, אמנם בפועל מקדימים ניחום אבלים).
כשאפשר לקיים שניהם - ב״ח וש״ך שם סקי״א. ועיי״ש הטעם. ובתפארת למשה שהכוונה דה״ל ספק מצוה עוברת. (ולפי הנ״ל י״ל בסוכה שם, וכן בכמה מהנ״ל שהקדימו בקור חולים, דמיירי כנ״ל). אמנם, בכלבו (הובא בד״מ) הל׳ ״מנחם אבלים תחילה״, ומ׳ דלא כנ״ל. (ועפ״ז א״ש הציון ברמ״א לד׳ הכלבו דוקא. ואולי ז״כ בד״מ שכ׳ בהמשך לזה ״והמה ד׳ הרמב״ם״, כי הרמב״ם ל״כ להדיא באופן זה).
וכשאא״פ לעשות ע״י אחרים, וכיו״ב - ראה מה שציין בש״ך ליו״ד סר״מ סי״ב. וראה העמק שאלה בראשית שאילתא ג סק״ו. ערוה״ש שם סי״ב. דע״ת למהרש״ם שם. שו״ת אג״מ או״ח ח״ד ס״מ. שם יו״ד ח״א סרכ״ב. צי״א ח״ה רמת רחל סי״ט.