בהשאלה שבפנים - שקו״ט אחרוני זמנינו. ולא נותר לנו אלא להציב ציונים, והרוצה שיחכים יעיין באותיות מחכימות. ואף שכמה מהדברים מחודשים - לא עלינו תלונותיכם, ולא באנו כ״א כמעתיק וליישב הנהוג מכבר.
והנה, ד״ז תלוי במה שחקרוה שרים (ראה בחי׳ הגרי״ז שבת פכ״ט ה״ד. ובכ״מ) בכללות טעם איסור מלאכה קודם הבדלה, ובכ״מ כתבו לקשר להפלוגתא אי סגי באמירת המבדיל ללא שו״מ, או שצ״ל ברכה ממש. וכן הפלוגתא איזה סוג מלאכה אסרו.
והנה, בפירש״י (שבת קנ, ב ד״ה המבדיל. ובאו״א קצת - פסחים נ, ב ד״ה במוצאי) שהוא להיכרא בעלמא ללוות את המלך. וכ״כ בשו״ע אדה״ז סרצ״ט סט״ו (ועיי״ש סט״ז). ומ׳ מלשונו שאינו מדין איסור מלאכה, כ״א שלא יתעסק בחפציו קודם שמלוה את המלך. (וע״ד איסור מלאכה קודם התפלה. ולהעיר שגם בזה מצינו למי שעוררו בדבר הזמנת בעלי מלאכה כשיש חשש שלא התפללו). וכ״מ במשנ״ב סקל״ד. (אבל עיי״ש סקל״ג). וראה ערוה״ש סכ״א מה שבי׳ בזה. (ולהעיר מזה שי״א שכללות חיוב הבדלה אינה ענין לשמירת השבת - ראה שו״ע אדה״ז סרצ״ו סי״ט).
אבל בכ״מ מ׳ שהוא לפי שעדיין שם שבת עליו (ראה אוצה״ג שבת סי׳ תס: שעדיין שבת נקרא לפי שמוסיפים ביציאתו. ומעיקרא קס״ד הכי בא״א מבוטשאטש סרצ״ט. וכ״כ בעולת שבת סק״ו. שם סרס״ג סק״י. משנ״ב סקל״ג).
וגם לפי סברא זו, בעשה מלאכה כבר - י״ל שכבר אין שם שבת עליו (ראה פמ״ג רסי׳ רצו בא״א).
וראה בכ״ז בשו״ת מנחת שלמה ח״א סל״ה סק״ב. שש״כ פנ״ט הע׳ כז-ח. שם הע׳ לא. ובתיקונים ומלואים לשם. שו״ת אבן ישראל ח״ח סכ״ה. אז״נ ח״ה סי״ז. צי״א חי״א סל״ד. שם חי״ב סל״ח. תשוה״נ ח״ב סי׳ קסא. רבבות אפרים ח״ח סקי״ח סק״ט בשם הגרמ״פ. ועוד.
ועו״כ בכ״מ ליישב ע״פ כמה סברות בגדרי לפנ״ע - מסייע במומר, ובפרט בדרבנן (ראה ערך השולחן סקס״ג סק״ד במש״כ במג״א שם סק״ב רק בל׳ אפשר, משא״כ בסשמ״ז סק״ד (ובשו״ע אדה״ז שם ס״ג). אבל ראה בשו״ע אדה״ז סקס״ג ס״ב); שאינו מושיט כ״א גורם (וע״י דבורי׳ איתעביד מעשה. אלא שיש שכתבו דגרע טפי בגורם רצון לעבירה, וה״ז לפנ״ע דאורייתא. ואכ״מ). ועוד כיו״ב.