ברמב״ם אישות פי״ג הי״א: גנאי לאשה שתהי׳ יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות (כלה״כ משלי ז, יב) וכו׳ שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכן כתוב (תהלים מה, יד) כל כבודה בת מלך פנימה. [וצ״ע המקור למש״כ שם שיעור של פעם בחודש או פעמיים. ואולי לפי מקומו ושעתו כתב. וכמ״ש שם: כפי (וי״ג: לפי) הצורך]. וכ״ה ברמ״א אה״ע סע״ג ס״א, ועיי״ש בביהגר״א.
ועד״ז מצינו בכמה מאחז״ל (חלקם הובאו בביהגר״א הנ״ל - ראה עירובין ק, ב. יבמות עו, ב ובפירש״י. שם עז, א ובפירש״י. כתובות נח, א. נדרים לז, ב ובר״ן שם. נזיר יב, א ובפי׳ המיוחס לרש״י שם. שבועות ל, א ועיי״ש בתוס׳ (וראה עוד לקמן מזה). ספרי (ופירש״י) תצא כב, כג (הובא במ״מ שם). ב״ר פ״ח, יב (גם במ״מ שם). שם פי״ח ב. תנחומא וישלח ה. ובמהדורת באבער שם יב. פס״ר פכ״ו ד״ה ויחזק. תיב״ע (ורד״ק) ישעי׳ מד, יג. (וראה מת״כ לב״ר פכ״א, ב)). וראה גם ערוך ערך שב. רד״ק תהילים קכח, ג. רבינו בחיי וישלח לד, א. מאירי יומא עא, א. ובכ״מ. וראה עוד בהנסמן בס׳ אחותי כלה (ארבל) ע׳ קכא ואילך.
וראה עד״ז בחזקוני (ועוד בעה״ת, ראה הדר ודעת זקנים. תוספות השלם) עה״פ לא תצא כצאת העבדים (משפטים כא, ז). ובמנחה בלולה שם שזהו דרך צחות. ובאמת, עד״ז הוא כבר במכילתא דרשב״י שם בדעת ר״א. וראה הנסמן בתו״ש עה״פ. וראה בשו״ת חבצלת השרון מהדו״ת ס״י בהנוגע לפי׳ הנ״ל (פליאות כאלה ימצא הרבה במפרשי התורה הקדמונים אבל באמת אינו פלא כ״כ וכו׳).
אמנם, בשו״ת מהר״י מברונא סרמ״ב הביא כעי״ז מפי׳ התורה לר׳ יעקב בן אשר שנק׳ הנזיר [והכוונה לפי׳ הטור שלפנינו - ראה מבוא לפי׳ הטור עם פי׳ שהם ויקר, בתחילתו, ובמילואים והוספות לשם בפ׳ תולדות (ע׳ תכא)]. ומפרש לה דמיירי בבתולות [ולהעיר שכ״מ קצת בחזקוני שם], אבל נשים לא, שרגילות הנשים לילך לשוק בגלוי. והוכיח כן מגיטין יב, א (שבפנים). ושם, דלא קייל״ן הא דכל כבודה.
אבל ראה בשו״ת חת״ס אה״ע סצ״ט, ובאו״א קצת, בחי׳ חת״ס גיטין שם (הובאו בשערים מצויינים בהלכה לאאזמו״ר זצ״ל גיטין שם). ולא הביא כלל מד׳ מהר״י ברונא. והעיר מזה בשו״ת חזון נחום ח״א סצ״ט סק״ג, עיי״ש. (ובמה שהעיר שם עמש״כ בזה בגליוני הש״ס - ילה״ע שכיו״ב כתב גם בספרו תפארת יוסף וירא יח, ט). וראה ג״כ שו״ת צור יעקב סע״ה וגם הוא לא הביא כלל ד׳ מהר״י ברונא. (ובנוגע לבתולות - מצינו כן בכ״מ. ובפרט בהמצוי היום לעבוד מחוץ לביתה - ראה מזה בשיחת ט״ו באב תשמ״ג).
[ומה״ט, יש שכתבו לפטור נשים מכמה דברים: כיבוש ומלחמה (רדב״ז עהרמב״ם מלכים פ״ז ה״ד. וראה שו״ת זכר שמחה סע״ה בשם הגר״י עטלינגר), וכתוצאה מזה - מזכירת עמלק (חינוך מ׳ תרג. וראה שו״ת תורת חסד או״ח סל״ז), וכן מברכת הגומל (שו״ת הלק״ט ח״ב סי׳ קסא - הובא בבאה״ט או״ח סי׳ רמ״א סק״א), קידוש לבנה (ראה הנסמן אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות תמז), ברכת החמה (ראה הנסמן בס׳ ברכת החמה (להר״צ שי׳ כהן) פ״ב ס״ד), מהדרין מן המהדרין דנ״ח (חי׳ חת״ס שבת כא, ב ד״ה והמהדרין. ולאחרונה נתפרסם אג״ק (יא ניסן תשל״ב) בנוגע להנ״ל. ושקו״ט בזה. ואכ״מ)].
ובכ״מ, שהו״ע של כבוד (כפשטי׳ דקרא), ושרק הנשים הנכבדות נהגו כן - ראה רד״ק נחום ח, ב. וראה ר״י מיגאש שבועות ל, א. ועיי״ש ברמב״ן, ר״ן, ריטב״א ועוד. שו״ע חו״מ סקכ״ד ס״א. (וצע״ק מגיטין מא, א. וראה יבמות מב, ב). וכ״ה ברמב״ם אישות פכ״ה ה״ב שמקומות מקומות בד״ז. וראה פלא יועץ ערך בת.
והנה, כבר כתבו בכ״מ שנשתנו העתים (והטבעים) בענין זה - ראה שו״ת שבות יעקב ח״ב סי׳ קב. דרך פקודיך ל״ת לה חלק הדיבור סק״ח. ערוה״ש או״ח סש״ג סכ״ב. וראה שו״ת אז״נ ח״ז סוסי׳ פט. מנחת שלמה ח״א סצ״א סקכ״ג. וראה בארוכה - שיחת ש״פ החודש תשמ״א (ובפרט בנוגע לברכת החמה). וראה לקו״ש חכ״א ע׳ 379. חל״ה ע׳ 154. שיחת כ״ה אייר תשמ״ז. שיחת ש״פ נח תנש״א (סה״ש ח״א ע׳ 83 ואילך. ועיי״ש ע׳ 87).
ועדיין י״ל שלחזור על הפתחים וכיו״ב שאני (ראה כתובות קג, ב. ב״ב קמא, א וברשב״ם שם ד״ה לענין. וראה תויו״ט הוריות פ״ג מ״ז. ש״ך יו״ד סרנ״א סקי״ב. ולהעיר משו״ת מהר״ם פאדובה סכ״ו. רדב״ז ח״ג סתפ״א. וראה צוואה מחיים (פלאגי) סי״ד סק״ב. שו״ת הסבא קדישא חו״מ סל״ב. משנ״ה ח״ד סי׳ קכד-ה. ח״ט סי׳ רנ. אבל להעיר ממד״ש אבות פ״א מ״ה בשם האברבנאל).