1 דיני נזקי בור - בשו״ע חו״מ סי׳ תי. ושם בסכ״א. ואנכי חזון הרביתי, שבכמה אחרונים (ראה בחי׳ הרי״ם ס״פ הכונס. ברכת שמואל ב״ק ס״ב. חזו״א שם ס״ב סק״ה. שם סק״ז. ס״ה סק״ד. מנחת שלמה ב״ק סכ״ט סק״ד. ולהעיר מקצוה״ח סי׳ תי סק״ד לענין כופר באדם. וראה בארוכה באר ציון ב״ק נב, א) שקו״ט לענין לצאת יד״ש בנזקי כלים בבור (וטמון באש). אבל בשטמ״ק ב״ק סא, א ד״ה מאי ולא (בשם הר״א מגרמישא) לכאו׳ מוכח שפטור. וכ״מ גם מסתימת כל הפוסקים, ושתיקת כל הראשונים כמלאכים בד״ז.
ואף גם זאת, לחלק יצאנו בחילוקא דרבנן, שלא הרי ממונו המזיק, שחייב מחמת העדר שמירתו, ככורה בור בידים, דגרע טפי, וכבכל גרמא בנזקין (ראה חי׳ ר׳ ראובן סי׳ ב), דאיסורא עביד (אבל להעיר מקצוה״ח סל״ב סק״א. וראה שו״ת נחל יצחק סע״ה סק״ה ענף ו), ומשו״ה מקום לחייבו לציד״ש עכ״פ (וראה משפטי התורה סי׳ ד שדרך קסת״ו עד״ז. אלא שאין הדברים מתפרשים בד׳ אחרונים חביבים הנזכרים). וכש״כ וק״ו בכיסה המבעיר את הקמה (ראה שו״ת אמ״ב ס״א לחייבו גם בדיני אדם. (ולהעיר מאמ״ב פסח ס״ה ד״ה ויש מקום. ולאידך, בשו״ת זית רענן ח״ב יו״ד סט״ו שפטור אף בד״ש). ועוד אפשר לחלק באו״א בין סוגי הכלים שבבור (ראה ברכת שמעון למו״ר הגרבש״ש ב״ק ס״ד).
כן מקום להעיר מדעת הש״ך חו״מ ס״א סק״ב שאין דנים נזקי בור בזה״ז. אבל עייי״ש בפת״ש. וכן מורה סתימת השו״ע.
וראה לענין נזקי רכב - הנסמן בנתיבות חיים ש״א פ״ד ס״י. ועיי״ש עוד פרטים.
אדם המזיק - ע״פ שו״ת הרא״ש כלל קא ס״ה, הובא בטור חו״מ סוסי׳ שעח. וראה אולם המשפט חו״מ שם. וכש״כ במכונית שה״ז ממש מעשה עץ בעלמא.
תשלומים על התיקון - ראה ש״ך חו״מ סצ״ה סקי״ח. שפז סק״א. נתה״מ סש״מ סק״ג. חזו״א ב״ק ס״ו סק״ג. ועד כאן לא נחלקו אם חייב לתקן בעצמו (או ע״י פועלים) או לא, אבל לכו״ע משערים בדמי התיקון. וצ״ע בט״ז סשצ״ח סק״ג. ואכמ״ל יותר.