1 הוריות יג, ב: הרגיל בזיתים.
ובגדר רגיל - בשדה יצחק ח״ד עח, ג דהיינו בכל יום. אבל בס׳ הזכרון (שבסו״ס שיח השדה) ר״ל א׳ לל׳ יום, ע״פ ברכות מ, א. (ולכאו׳ שם גופא מ׳ שסתם רגיל היינו באוכלם יותר מכל ל׳ יום. ולהעיר מב״ח או״ח סנ״ח לענין ק״ש בעלוה״ש). ושם בהוספות ותיקונים ע״פ שבת קי, א - כל מ׳ יום.
וי״א דהיינו שממלא כריסו מהם - שו״ת ישכיל עבדי ח״ח יו״ד ס״ט. ועוד.
ובאו״א, שאוכלם סעודה אחר סעודה - בירורי המדות לקוטים ע׳ עח. וע״ד המבואר בכ״מ (ש״ך יו״ד סרט״ו סקי״א) שרגיל היינו ב״פ ברציפות. וראה בן יהוידע שם - ג״פ. (ומה שהעתיק מהמשנה פאה פ״ז מ״א -שם הוא להיפך).
בסוג הזיתים - במאירי הוריות יג, ב: זיתים מלוחים. ובהגהות יעב״ץ שם שבכבושים שאוכלים רק לקינוח לית לן בה. וראה גם במו״ק (שלו) או״ח סוסי׳ קע ובסידורו עמודי שמים.
ובנוגע לאכילה עם שמן זית - כן מקובל בכ״מ. וכן מנהג ירושת״ו. ויש שערערו בד״ז. וראה הנסמן בפסקי תשובות סי׳ קע הע׳ 77. וש״נ. ולהעיר מרשימות חו׳ ג שבאמת בבני גליל הי׳ צ״ל שתתקיים תורתן בידן, לפי שהי׳ שמן זית מצוי אצלם, ומציין לנזיר לא, ב דנפיש להו משחא, אף שבסנהדרין יא, ב (נסמן שם ג״כ) שזיתים מרובים אצלם. וי״ל כנ״ל. ולהעיר מלקו״א להה״מ אות ריז, ע״ד הדרוש.
ד׳ האריז״ל - בשעהמ״צ פ׳ ואתחנן. ל״ת פ׳ עקב. והובא במג״א סי׳ קע סקי״ט.
וראה בכהנ״ל בס׳ הלכתא מאורייתא (שי״ל לאחרונה) סמ״ה. וש״נ מ״מ וציונים נרחבים לכ״ז.