חומרת הגאונים בבשר ששהה ג״י - בשו״ע יו״ד סס״ט סי״ב. וברמ״א שם שמה״ט אין להשהותו לכתחילה דחיישינן לתקלה. משא״כ בכבד - ראה חמו״ד סל״ד.
באם מותר לבשל אחר צלי׳ בכבד - נחלקו הפוסקים, ראה הדעות שהובאו בדרכ״ת שם ס״ק רכד בסופו. ושם הביא בעיקר דעת המחמירים. ועייג״כ בשארית יהודא סע״ג סק״ה שסתם כדעתם. אבל יש מקילים - ראה בשו״ת שמש צדקה סל״ט (ועיי״ש בהגה מבהמ״ח). שער אפרים יו״ד ספ״ח. כרתי סע״ג סק״ה. וכ״פ בבא״ח ש״ב קדושים ביד. ובחכמ״א כלל לד סיג הביא ב׳ הדעות ללא הכרעה.
ומ״מ, בכבד קפוא כתבו כמה פוסקים להקל, כיון שיש מתירים בבשר קפוא בכלל, ובכבד יש מתירים לבשל אחר צלי׳ אפי׳ לכתחילה, ובדיעבד מותר אפי׳ בשאר בשר, ובמקום הפ״מ ושעה״ד יש מתירים אפי׳ לכתחילה. וזהו בנוסף להדעות שמתירים בשאר בשר לכתחילה ושלא במקום הפ״מ (ראה בל״י סקנ״ה. שם סע״ג סק״ו) אף דלא קייל״ן הכי.
וחזי לאצטרופי דעת ה״ר עוזר שבט״ז סקל״ב בנמלח לפנ״ז (וצל״ע אם במליחה מועטת לצלי סגי).
ובפרט שדם כבד רק מדרבנן, וכל עיקר ד״ז רק מחמת חומרת הגאונים. וראה שו״ת יחו״ד ח״ו סמ״ו. וראה גם קיצור דברי סופרים מליחה פ״נ סקס״ז. ומטו בה בי מדרשא גם משמי׳ דהגרשז״א והגריש״א. אבל יש מחמירים גם בזה.
אבל בבשר קפוא בכלל - נתפשטה ההכרעה לאיסור. וראה גם שלחן מנחם יו״ד סי״ג.
שאין להדיח בחמים - ע״פ שו״ע יו״ד סס״ח סי״א.
כבד כבוש - מנח״י כלל כד סק״ב. אבל ראה פמ״ג סע״ג בשפ״ד סק״י להקל לעת הצורך. וראה שארית יהודה שם סקי״ג.