פרטי דיני הפרה בשו״ע יו״ד סרל״ד, עיי״ש בפרטיות.
ובנוגע להפרה בביהשמ״ש - ראה ר״א בן ההר נדרים עו, ב. מאירי עח, סע״ב. וראה ראש יוסף שבת מו, ב. פמ״ג להנ״ל או״ח סשמ״א וסשמ״ב. וראה שו״ת מהרש״ם ח״ח סקצ״ו.
בנוגע לאב אם מיפר נדרי בתו רק בנדרי עינוי נפש ודברים שבינו לבינה - כ״ה בשו״ע שם סנ״ח. ט״ז סקמ״ח. ש״ך סק״א וסקע״ב. וראה בפת״ש סק״ז. ערוה״ש ספ״ג.
ופשוט שהפרת נדרים קאי גם במנהג טוב משום נדר, ראה שו״ת חות יאיר סקפ״א. תורת משה רביעאה ר״פ מטות.
אמנם, מכיון שגדר בל יחל במנהג טוב הוא רק מדרבנן (ראה מה שהארכנו בכללות הענין דמנהג טוב משום נדר - בקובץ אור ישראל תשרי תשע״א. ועייג״כ במה שכתבנו בקובץ הללו עבדי ה׳ ח״ב ע׳ צט. ועוד אצלנו בכתובים בענין זה), נ׳ שמקום להקל בכמה ספיקות ופלוגתות בדיני הפרה.
ל׳ מופר ליכי דייקא - כ״ה בגמ׳ עז, ב. ובטור וב״י. אבל בשו״ע בהשמטת תיבת ״ליכי״. ועיי״ש בשו״ע בנוגע ללשונות אחרים. וראה בשו״ת אבן ישראל ח״ה סס״ב.
התרה אחר הקמה - רמ״א סכ״ג. ובקיים כבר ורוצה להתיר, יכול לישאל על הקיום - שו״ע סרל״ד סמ״ט. ולפלא מש״כ בגליוני הש״ס (נדרים סט, א) שהאב א״י לשאול על ההקמה. ומפורש הפכו ברמב״ם ובטושו״ע.
שליחות להתרה אי״מ - שו״ע סרכ״ח סט״ז. ולכן בבתו א״י להיות שלוחה. (ובשעה״ד אפשר להתיר ע״י הטלפון - ראה אצלנו במ״מ וציונים להלכה יומית אות שיז). אבל הבעל יכול להיות שליח, וכבפנים - סרל״ד סנ״ו.
והאב יכול להצטרף למתירים (משא״כ הבעל) - שם סנ״ז. חכמ״א כלל קג ס״כ. וכ״ה בקרובים בכלל -סרכ״ח ס״ג. וגם המתירים יכולים להיות קרובים זל״ז - שו״ת יפה נוף סקכ״א.
ויתכן שבמנהג טוב יכול הבעל להצטרף למתירים, עמש״כ בב״ח סל״ח שרק בדאורייתא יש להחמיר. וראה גם פת״ז יו״ד סשכ״ד סקי״א לענין חלת חו״ל.
אמנם, בנדון ששתק ביום שמעו, ראה בתוס׳ רעק״א נגעים פ״ב מ״ה שא״י להצטרף בבי״ד. וראה שו״ת מחנה חיים ח״א סנ״ד. ובהגהות תפארת ירושלים שם חולק בזה.