רמב״ם ביהב״ח פ״ז ה״י. טושו״ע יו״ד סקמ״א ס״ח ובנו״כ לשם. וראה הנסמן בדרכ״ת שם.
ובנוגע לב״נ - הנה, ד״ז תלוי בפלוגתא אי ב״נ עובר בעושה צורות לנוי. (וברמב"ם מלכים פ"ט ה"ב מפורש שעובר. וכ״ה במאירי סנהדרין נו, ב. אבל ראה או״ש עהרמב״ם שם. מנ"ח מ' כז סק"ז. שם מ׳ לט סק״ב ויב. ועיי״ש במ׳ פו סק״ב. ושם מ׳ לט בדעת התוס' ר"ה כד, ב שא״ע. וראה גם בתוס׳ רעק״א ר״ה פ״ב מ״ח אות יא. וראה בשו״ת אבנ"ז יו"ד סקכ"ג סק"ב במה שבי׳ כוונת הרמב״ם באו״א. אבל נ׳ פשוט שאא״פ להעמיס כדבריו במאירי. וראה באו״א בשו״ת חת״ס יו״ד סקכ״ח. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ח״ב סנ״ה. ולהעיר מדרושי בית הלוי דרוש יו״ד).
ובנדו״ד בפרטיות, באיסור עשיית תבנית מקדש וכליו, הנה פשטות ד׳ הנמוק״י (ע״ז מג, א) בשם הרשב״א מורה להתירא. וראה טל תורה לירו׳ מגילה פ״א הי״א ד״ה אנטונינוס. (אבל להעיר שבכ״מ פי׳ בירו׳ הנ״ל באו״א. ולהעיר ממש״כ בבית אהרן צוקרמן ביהב״ח פ״ז ה״י. וראה תורת הקודש ח״א סל״ח סק״א. שם ח״ב ס״כ סק״ב).
ופשוט שאסור בעושה בשביל ישראל, מדין אמירה לנכרי, ראה בתוס׳ ע״ז מג, ב - ד״ה שאני. ש״ך סקמ״א סקכ״ג. ומש״כ בשו״ת חת״ס שם - כבר תמה עליו בשו״ת נהרי אפרסמון יו״ד סוסי׳ קיח. וראה בהנסמן בליקוטי הערות לשו״ת חת״ס שם. וראה תורת חיים סופר או״ח סרס״ג סקנ״ז ד״ה ולולא (צח, א).
בנוגע גדר האיסור לעשות, להשתמש או להשהות - ראה תוס׳ יומא נד, ב ד״ה כרובים. וראה בראשונים (רא״ה, ריטב״א, נמוק״י, ר״ן ומאירי) ע״ז מג, א. וראה ב״י ב״ח ופרישה יו״ד שם.
בנשבר קנה ממנורה של ח׳ קנים - ראה שו״ת מור ואהלות אהל מנורה הטהורה ס״ח.
וראה בכ״ז בשו״ת חכ״צ סי׳ ס. בכור שור ר״ה כד, א. וראה תורת משה לחת״ס סו״פ יתרו. שו״ת שו״מ מהדו״ק חג סע״א.
אבל בסותם קנה א׳ שפי דמי - שו״ת מהרש״ם ח״ז סנ״ד. אבן יקרה יו״ד סי״ט.
וראה עוד בשו״ת שבה״ל ח״ג סק״ו. ח״ה סצ״ו. ח״י סקכ״ט. מנח״י ח״ד סע״ג. יבי״א ח״א יו״ד סי״ב. עטרת פז זביחי ח״ב יו״ד ס״ו. וראה הנסמן באנציקלופדיא תלמודית ערך כלי המקדש.
וראה גם שיחת ש״פ דברים תשמ״ב. וידוע מעשה רב בענין זה, בנוגע למנורת חנוכה שבבית חיינו.