The Problem with a Seven-Branched Candelabra
The Torah prohibits crafting objects which share the same design as the vessels used in the Beis Hamikdash, like the design of a menorah with seven kanim (branches or arms). The question of whether this prohibition applies only to crafting an object in this way, or even to using it or possessing it as well, is the subject of a machlokes (difference of opinion among halachic authorities); in practice, all of the above should be avoided. Some maintain that these restrictions apply to non-Jews also, certainly if they produce it on our behalf. This prohibition would therefore apply to a Chanukah menorah which is missing an arm, and to a seven-branched candelabra—if they are made out of metal (gold, silver, stainless steel, etc.) and, according to most poskim, only if they have a middle arm. This is the case even if other aspects of their design differ from the menorah in the Beis Hamikdash. Some suggest that the problem can be solved by sealing one of the arms of the candelabra, rendering it unusable. #522
רמב״ם ביהב״ח פ״ז ה״י. טושו״ע יו״ד סקמ״א ס״ח ובנו״כ לשם. וראה הנסמן בדרכ״ת שם.
ובנוגע לב״נ - הנה, ד״ז תלוי בפלוגתא אי ב״נ עובר בעושה צורות לנוי. (וברמב"ם מלכים פ"ט ה"ב מפורש שעובר. וכ״ה במאירי סנהדרין נו, ב. אבל ראה או״ש עהרמב״ם שם. מנ"ח מ' כז סק"ז. שם מ׳ לט סק״ב ויב. ועיי״ש במ׳ פו סק״ב. ושם מ׳ לט בדעת התוס' ר"ה כד, ב שא״ע. וראה גם בתוס׳ רעק״א ר״ה פ״ב מ״ח אות יא. וראה בשו״ת אבנ"ז יו"ד סקכ"ג סק"ב במה שבי׳ כוונת הרמב״ם באו״א. אבל נ׳ פשוט שאא״פ להעמיס כדבריו במאירי. וראה באו״א בשו״ת חת״ס יו״ד סקכ״ח. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ח״ב סנ״ה. ולהעיר מדרושי בית הלוי דרוש יו״ד).
ובנדו״ד בפרטיות, באיסור עשיית תבנית מקדש וכליו, הנה פשטות ד׳ הנמוק״י (ע״ז מג, א) בשם הרשב״א מורה להתירא. וראה טל תורה לירו׳ מגילה פ״א הי״א ד״ה אנטונינוס. (אבל להעיר שבכ״מ פי׳ בירו׳ הנ״ל באו״א. ולהעיר ממש״כ בבית אהרן צוקרמן ביהב״ח פ״ז ה״י. וראה תורת הקודש ח״א סל״ח סק״א. שם ח״ב ס״כ סק״ב).
ופשוט שאסור בעושה בשביל ישראל, מדין אמירה לנכרי, ראה בתוס׳ ע״ז מג, ב - ד״ה שאני. ש״ך סקמ״א סקכ״ג. ומש״כ בשו״ת חת״ס שם - כבר תמה עליו בשו״ת נהרי אפרסמון יו״ד סוסי׳ קיח. וראה בהנסמן בליקוטי הערות לשו״ת חת״ס שם. וראה תורת חיים סופר או״ח סרס״ג סקנ״ז ד״ה ולולא (צח, א).
בנוגע גדר האיסור לעשות, להשתמש או להשהות - ראה תוס׳ יומא נד, ב ד״ה כרובים. וראה בראשונים (רא״ה, ריטב״א, נמוק״י, ר״ן ומאירי) ע״ז מג, א. וראה ב״י ב״ח ופרישה יו״ד שם.
בנשבר קנה ממנורה של ח׳ קנים - ראה שו״ת מור ואהלות אהל מנורה הטהורה ס״ח.
וראה בכ״ז בשו״ת חכ״צ סי׳ ס. בכור שור ר״ה כד, א. וראה תורת משה לחת״ס סו״פ יתרו. שו״ת שו״מ מהדו״ק חג סע״א.
אבל בסותם קנה א׳ שפי דמי - שו״ת מהרש״ם ח״ז סנ״ד. אבן יקרה יו״ד סי״ט.
וראה עוד בשו״ת שבה״ל ח״ג סק״ו. ח״ה סצ״ו. ח״י סקכ״ט. מנח״י ח״ד סע״ג. יבי״א ח״א יו״ד סי״ב. עטרת פז זביחי ח״ב יו״ד ס״ו. וראה הנסמן באנציקלופדיא תלמודית ערך כלי המקדש.
וראה גם שיחת ש״פ דברים תשמ״ב. וידוע מעשה רב בענין זה, בנוגע למנורת חנוכה שבבית חיינו.