בהשאלה שבפנים - שקו״ט בכ״מ באחרוני זמנינו.
וכמה פרטים בהשאלה, לכל לראש מצד הבנת המציאות, באם מעלים כל המים רתיחה בשעת הפעלת המיחם, או רק מה שבמיחם ולא בצינורית, ויש שהעלו ע״פ חקו״ד שלאחרי עבור משך זמן מתערבבים המים באופן שגם מה שבצינורית מעלה רתיחה. וכן צ׳ בירור האם לאחמ״כ מצטננים לגמרי המים שבצינורית, והיינו באופן שאינו ראוי לשתות מחמת חמימותו, או שמצטנן באופן שהוא פחות משיעור יס״ב אבל לא לגמרי, או שחומו עולה יתר על כן. וגם מוכרח לברר האם בהוצאת המים מהמיחם גורם שיעלו רתיחה, או שרק מוסיף בחומו (ותלוי ג״כ באם המים שבמיחם נמצאים תדיר - מזמן לזמן עכ״פ - במצב שעולים רתיחה). וד״ז תלוי בהבנה נכונה של המציאות בשטח. ויתכנו שינויים בזה מסוג א׳ למשנהו.
וגם שקו״ט בזה מצד גדרי ההלכה, ובזה גופא כמה פרטים - מצד שיעור בישול במים, וגדר בישול במים לפני שהעלו רתיחה, אף שהיס״ב. וכן בדין בישול בהעלו רתיחה ונצטננו. וכן שקו״ט מצד גדרי גרמא ולא ניחא לי׳. ואיכא דאסברה להא מילתא באו״א, שאין ע״ז שם מלאכה מצד מיעוטו והעדר חשיבותו. וכהנה וכהנה בכו״כ סברות. ועוד דנו בזה מצד דיני ס״ס (צירוף השיטה שאין בא״ב בלח (אף שי״א שבמים לכו״ע י״ב בא״ב), ושי׳ הערוך להתיר פס״ר דלא ניחא לי׳. וכיו״ב בצירופים שונים).
וראה בכ״ז בשו״ת מנח״י ח״ו סכ״א. ח״י סכ״ח. מנחת שלמה סל״ד סקכ״ג. יחו״ד ח״ו סכ״א. אז״נ ח״ט סי״ד. ארחות שבת פ״ב סעיף ל. שבות יצחק שהי׳ פי״ב סק״ג. הלכה ברורה (יוסף) בבירור הלכה ס״ק קס. ועוד.
ויש שכתבו בדעת אדה״ז (סשי״ח ס״ט) שבהגיע ליס״ב, אף שמרתיחו יותר אי״ב משום בישול. (אלא דמיירי התם בנתבשל כבר כל צרכו לפנ״ז). וראה שו״ת אג״מ או״ח ח״ד סע״ד בישול סק״א. ועיי״ש סקכ״ד. וראה שבת כהלכה פ״ד בבי׳ סק״א.
ובאמת כן מוכח בכמה ראשונים (ראה מאירי שבת מ, ב. ועוד). והאריך בזה בס׳ הרחב דעת (הורוויץ) בישול ע׳ צח ואילך.
ובנוגע לשיעור בישול במים שהוא בשיעור שהיס״ב - כ״כ גם בחי׳ הר״מ קאזיס שבת פ״ג ע׳ פח. ועוד. וממילא מובן שגם במרתיחו יותר א״ע משום בישול. וכ״נ בפמ״ג במ״ז סוסי׳ שב. וראה ראש יוסף להנ״ל שבת לח, ב ד״ה דע. ועייש״ע לו, ב ד״ה וכל. וראה קצוה״ש סע״א בבדה״ש סקי״א מש״כ להחמיר. וראה בארוכה בהלכה ברורה סשי״ח בבירור הלכה סקצ״ה. שם ס״ק קג. ועפכהנ״ל כתבנו מה שבפנים.