במצות פו״ר - יבמות סה, ב. רמב״ם אישות פט״ו ה״ב. טושו״ע אה״ע סו״ס א.
ומ״מ יש לה מצוה שמסייעת לבעל לקיים מצותו - ר״ן רפ״ב דקדושין. שו״ת הר״ן סל״ב. וראה קרבן נתנאל עהרא״ש שם. וראה לקו״ש חי״ד ע׳ 41 ואילך. ולהעיר משיטה לא נודע למי קדושין (מא, א - בתי׳ קמא) דמדרבנן מיהא מיחייבא. ועיי״ש במאירי.
ובמצות לשבת יצרה, ראה תוס׳ גיטין מא, ב - ד״ה לא. ב״ב יג, א - ד״ה שנאמר. וראה ק״נ הנ״ל. מג״א סקנ״ג סק״ט. ב״ש אה״ע ס״א סק״ב. שו״ת חות יאיר סל״א. ובנתיבות השלום אה״ע שם, שמ״מ רצון הבורא הוא. וראה בהנסמן באוצה״פ אה״ע שם. [ולהעיר ממש״כ בב״י סרכ״ח ד״ה כתב ה״ר דוד, שלא העתיק מש״כ בשו״ת הרד״ך (שחייבת מה״ת להינשא משום לשבת, או משום הרהור או חשד, וממילא בנשבעה שלא להינשא אין שבועתה חלה) שיש בה קצת דברים שלא ישרו בעיניו. ואין אתנו יודע עד מה לאיזה פרטים כוונת הב״י, ויתכן דהיינו בדיני נדרים ושבועות דייקא].
(ונראה פשוט אצלנו שאין מקום כלל לומר שמחוייבת במצות לערב אל תנח ידיך, אף את״ל שהיא מצוה בפ״ע ולא משום לתא דפו״ר (ראה לקו״ש חלק ל ע׳ 26 ואילך)).
וראה בשיחת ש״פ בראשית תנש״א (סה״ש תנש״א ח״א ע׳ 83, עיי״ש באורך) שמצות פו״ר להאיש נמשכת גם להאשה בתור חלק מצלעותיו. ובמכ״ש ממש״כ בכתהאריז״ל שבעשיית מצות שהזמ״ג ע״י הזכר נכללות עמו, וא״צ שגם הנשים תעשנה. ובהמשך הענין (שם ע׳ 86), כהבי׳ שבפנים, שא״צ לציווי.
ובמצות חינוך - ראה תו״י יומא פב, א ד״ה בן. שו״ת תרוה״ד סצ״ד. מג״א סשמ״ג סק״א. ועיי״ש במחה״ש. שו״ע אדה״ז שם ס״ד. (ובמק״א הארכנו בדעת האורח מישור נזיר כט, א - הובא במחה״ש כאן - לתלות בפלוגתא דר״י ור״ל. ואכ״מ כעת).
ומ״מ, דרך חומרא (עיי״ש במג״א) ולמצוה בעלמא (תו״י הנ״ל) שייך בה חינוך. ולהעיר מהל׳ ת״ת פ״א בקו״א סק״א. וראה הנסמן בהעו״צ (אשכנזי) לשם. ויש שכתבו שאף שאינה מחוייבת בחינוך דרבנן, שייך אצלה חינוך באופן של מצוה קיומית, וה״ז מד״ק, משום חנוך לנער לפי דרכו, ובבחי׳ למען אשר יצוה את בניו. ובל׳ הרמב״ם (מאכ״א פי״ז הכ״ז) לחנכו בקדושה שנא׳ חנוך לנער. (וראה בלקו״ש חל״ה ע׳ 63, ושם בהע׳ 23, בגדר חינוך (שעל האב) מדאורייתא, ע״פ רבינו מנוח שביתת עשור פ״ב ה״י. ועיי״ע לקו״ש ח״ז ע׳ 151 הע׳ 24 ובשוה״ג. וכעי״ז ממש, ובסגנון אחר קצת, לענין חינוך שעל האם, בשיחת חגה״ש תשמ״ז). ועו״כ בכ״מ שכשאין האב בביתו עלי׳ לחנכם בשליחותו. ואכ״מ.
ונוסף לזה, ה״ה מסייעת במצוה ומקבלת שכר - ראה ברכות יז, א. וידועים ד׳ השל״ה (שער האותיות מד, א - נעתק בקונטרס חנוך לנער ס״ע 34 ואילך). וראה עד״ז באגה״ת לר״י דרוש ג אות עב. וראה בארוכה שיחת ש״פ בשלח תשל״ה. פורים תשמ״ג. סה״ש תש״נ ח״ב ע׳ 455. ובכ״מ עד״ז. והבי׳ שבפנים, נמצא בשיחת ש״פ שלח תשמ״ח (סה״ש תשמ״ח ח״ב ע׳ 492). ושם שהוא ע״ד הענין ד״לדעתך״. [וראה עד״ז בגליון העבר (אות תקטו) בנוגע לחיוב מצות ציצית מדאורייתא].