גדר ש״צ הגון שיש לו קול ערב, כמפורש בשו״ע או״ח (ודאדה״ז) סנ״ג ס״ד. ולהעיר משו״ע אדה״ז סי׳ צ ס״י. וראה לבוש סקכ״ח סכ״ב.
ובשבת - ראה רמ״א סרפ״א. אדה״ז שם ס״ג.
ומ״מ צ׳ לכוון לעורר הקהל לכוונה ולא להשמיע קולו - שם סנ״ג סי״א. אדה״ז שם סי״ד. ועד״ז בט״ז סק״א סק״ג. אדה״ז שם ס״ג.
וראה ג״כ בקיצור של״ה מס׳ חולין הנהגת החזנים: ראוי לכל חזן להתפלל תפלה זו שלא ישלוט בו יצה״ר המסיתו למצוא חן בעיני הבריות לבד ולבו בל עמו לש״ש וכו׳.
והמובא בפנים מספר חסידים - הוא שם סרנ״א. והובא במג״א סנ״ג סקי״ד ובשו״ע אדה״ז שם סט״ו. וראה ילקוט שמעוני מלכים רמז רכא. ועיי״ע בס״ח סקנ״ח וסתשס״ח.