מילתא דתליא בסברא, דהנה, פשוט וברור שאסור לגרום היזק וכש״כ לרבים. ובכלל, אסור להשאיר חפציו אצל מי שמקפיד. אבל באופן הנת׳ בפנים, נ׳ פשוט שאין כאן בית מיחוש, כיון שאין הוא הגורם לכך. או״י באו״א שאין לו כוונה לקנות. והראשון עיקר. וראיתי ששקו״ט בזה חכמי זמנינו. ויש שכתבו כמובא בפנים (ראה שו״ת וישמע משה סרכ״ד מה שהביא בשם אומרם וכנהוג בזמן האחרון. ואכ״מ). והכי מסתבר. ואקצר.